לפעמים בא לך פשוט לעזוב הכל ולברוח לאיזו חופשה מרעננת בחו"ל. להשאיר מאחור את העבודה השוחקת, השגרה החונקת, המשפחה הלוחצת, בקיצור – לברוח לאי בודד. טוב, לא ממש בודד – הרי את החבר, האדם שאת הכי אוהבת ושעושה לך הכי נעים בלילות, את לא יכולה להשאיר כאן. ואולי בעצם כן? הרי לא תמיד הלו"ז שלו בדיוק מתואם עם שלך, ולא תמיד הוא רוצה, או יכול, לעוף מפה רחוק בדיוק כשלך זה מתאים. וכאן אנחנו מגיעות לעניין: הרצונות והשאיפות שלך יכולים לקרום עור וגידים גם אם זה בנפרד ממנו, ויותר מזה – הרבה פעמים התקף העצמאות הקטן הזה דווקא משפיע טוב מאוד על הקשר הזוגי. קראי והחכימי.
"הביחד שלנו לא נעלם לרגע"
נטע-לי, 29, מטורפת על נסיעות לחו"ל. לדבריה, זו הדרך שלה להתמודד עם הלחצים היומיומיים. "מבחינתי לטוס לחו"ל זה אומר לראות עולם, לחוות תרבויות חדשות ולקבל פרופורציה על כל מיני דברים שעוברים עלי בארץ. הבעיה היא שטל, בן הזוג שלי, הוא עצמאי, והוא לא יכול בכל רגע נתון להחליט שהוא לוקח תיק עם כמה דברים ונעלם לשבוע".
אחרי הרבה התלבטויות, נטע-לי החליטה לא לתת לעובדה הזו להפריע לה. "לפני כשנה הייתה לי הזדמנות לטוס לחופשה באיי תאילנד עם חברה טובה מאוד", היא מספרת. "הייתה לי התלבטות מאוד גדולה איך להציג את זה בפני טל, כי לא רציתי שהוא ייפגע. בסופו של דבר החלטתי פשוט לדבר איתו, בדיוק כמו שאנחנו עושים עם כל דבר אחר. התגובה שלו הדהימה אותי. הוא התלהב מאוד מהרעיון, ואמר בצורה הכי גלויה שלדעתו אפשר שלכל אחד מאיתנו יהיו גם חוויות בנפרד. הוא הבטיח לי שעוד יהיו לנו חוויות יחד, והיה מאוד משכנע בזה שחבל לי לפספס הזדמנות לעשות את מה שאני הכי אוהבת.
"היו לי המון לבטים, אבל בסוף החלטתי ללכת על זה. כשחזרתי, אחרי שבועיים וחצי, חיכה לי בשדה התעופה בן זוג שהתגעגעתי אליו ברמות. נסענו הביתה וכל הלילה סיפרתי לו איפה הייתי ומה ראיתי. הוא היה הכי מפרגן בעולם, התלהב ביחד איתי, ראה שוב ושוב את התמונות ונתן לי את התחושה שלמרות שהיינו שבועיים וחצי בנפרד, הביחד שלנו לא נעלם לרגע. החופשה בתאילנד הייתה מדהימה, אבל החוויה שאני הכי זוכרת זה הרגע שבו נפלתי לזרועותיו כשהגענו לארץ".
"השותפות בחוויה היא חלק בלתי נפרד מקשר זוגי טוב, על אחת כמה וכמה כשהנסיעה היא בנפרד", אומרת ד"ר גלית לזר, מנהלת מכון איזונים - טיפול זוגי משפחתי ואישי בשעת משבר. "השיתוף בחוויות מהטיול והרצון לדעת מה עבר על בן הזוג בזמן הטיול גורמים לתקשורת הזוגית ולאינטימיות בין בני הזוג לגדול. אם בן הזוג שנשאר בארץ לא יוכל לקחת חלק בחוויה – בין אם זה בגלל שהוא לא רוצה או בגלל חששות של זה שנסע לטיול – יתחילו לצוץ כל מיני סימני שאלה או חשדות שאולי התרחשו כל מיני דברים בזמן הטיול שבן הזוג מנסה להסתיר. במקרה כזה הטיול הופך להיות לנקודה של מתיחות בין בני הזוג, וזה דבר מאוד לא חיובי".
בתיה ברק-ורבין, מאמנת ויועצת בנושאי זוגיות ונישואים, מבינה לחלוטין את המהלך של נטע-לי, ורואה בו צעד בריא והגיוני. "זוגיות טובה היא מקור עוצמה עבור שני בני הזוג", היא מסבירה. "אם הקשר הוא יציב ושוררות בו אמינות ואינטימיות רגשית גבוהה, אין שום סיבה שריחוק של תקופה מסוימת יגרום נזק".
"הנסיעה הייתה הקש ששבר את גב הגמל"
אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. לא כל הגברים מגיבים לרעיון הנסיעה של זוגתם כמו שהגיב טל, ולא כולם מוכנים לקבל את הרעיון שאהובתם תיסע לפרק זמן לא קצר ותשאיר אותם מאחור. במקרה של דנה, 26, ורן, 26, מה שהתחיל בוויכוח סביב חופשה בלי בן הזוג נגמר בלא פחות מפרידה.
"חברת ילדות שלי חגגה יום הולדת, ומאוד רציתי לטוס איתה ועם עוד חברה לאירופה", מספרת דנה. "זה לא נראה לי בעייתי, אבל רן חשב אחרת לגמרי. למרות שניסיתי להסביר לו שמדובר באירוע חד פעמי, הוא היה משוכנע שמשהו לא בסדר בקשר שלנו, ושאם אני רוצה להיות עשרה ימים בלעדיו כנראה שהוא לא ממש חשוב לי. הוא העמיד את הנסיעה לחו"ל כמבחן של הזוגיות שלנו – אם אני נוסעת אז אנחנו נפרדים – וביקש ממני לבחור מה חשוב לי יותר. לא האמנתי שאחרי שנה וחצי של חברות הוא מתנהג ככה".
לפי ברק-ורבין, תגובה כמו זו של רן עלולה להעיד על בעיה רצינית בקשר הזוגי. "זוגיות היא לא בית כלא, אדם לא אמור לאסור על בן זוגו לעשות משהו שהוא אוהב, וחשוב מאוד ששני הצדדים יבינו את הצרכים אחד של השני, גם אם לפעמים זה אומר שצריך לשנות את קו המחשבה", היא אומרת. הפתרון, במקרים של קונפליקט, יוכל להימצא רק בדיאלוג ובאמון הדדי בין בני הזוג. "אחרי הכל מדובר בשני בני אדם שבאים מרקעים שונים ועברו חוויות שונות, ולכן לכל אחד יש תפיסה אחרת לגבי החיים והזוגיות. הקושי וההישג הגדולים ביותר בקשר זוגי הם היכולת לגשר על הפערים האלו, ואת זה אפשר לעשות רק בעזרת דיבור ואמון הדדי".
גם דנה הבינה, בעקבות האולטימטום של רן, שהקשר שלהם בבעיה, ובדיעבד היא יודעת לומר ש"הנסיעה הייתה רק הקש ששבר את גב הגמל". "מכיוון שידעתי שהנסיעה עם החברות היא לא משהו שיוכל לקרות שוב בזמן הקרוב, החלטתי שאני לא מוכנה לוותר", היא ממשיכה לספר. "ידעתי שאם רן באמת אוהב אותי הוא יחכה שאחזור, ואז נוכל לשבת לדבר ברצינות על המשך הקשר. אחרי שחזרתי באמת הייתה לנו שיחה, הוא הבהיר לי עד כמה אנחנו לא נמצאים באותו קו מחשבה – ונפרדנו. אני לא חושבת שאם לא הייתי נוסעת היינו חיים באושר ועושר, ובכל מקרה אני לא מתחרטת לרגע על הבחירה שעשיתי".
"כשנסיעה הופכת לסוג של נקיטת עמדה והצהרה, צריך להבין שיש בעיה בקשר", אומרת ד"ר לזר. "קשר טוב צריך לאפשר לשני בני הזוג לדבר על הדברים ולנסות להגיע לפשרה. אם כל אחד מהצדדים ינסה לכפות את דעתו על האחר, התוצאה תהיה רעה לכולם. צריך להבין מה באמת כל אחד מהצדדים רוצה וממה הוא חושש, ולנסות לפתור את הדברים האלו יחד. אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שאחד מבני הזוג יקבע את החוקים והצד השני ייענה לו תמיד, זה לא קשר שהוא נכון ובשלב זה או אחר הוא עתיד להתפוצץ".
"חשבתי שסוף העולם מגיע"
היכולת לתת לבן הזוג מרחב נשימה היא מאבני היסוד של כל קשר זוגי טוב (ושל כל קשר בכלל) – כולנו יודעות את זה, אבל לא תמיד אנחנו מצליחות להתנהג בהתאם. כמה פעמים החזקת את עצמך לא להתקשר כי ידעת שהבחור צריך את הזמן שלו לבד, אבל המחשבה "אם הוא לא מדבר איתי הוא כנראה לא אוהב אותי יותר" נדנדה ונדנדה, עד שנכנעת לה והרמת את הטלפון? אפשר לנחש שלא מעט.
ורד, 31, למדה את השיעור על ספייס בדרך הקשה, כשהחבר שלה בחר להיעלם לחו"ל לכמה ימים כדי להתאוורר. "ההורים שלי חיים כמו זוג יונים. הם החברים הכי טובים, ואין שום דבר שאמא שלי עושה ואבא שלי לא יודע עליו וההפך", היא מסבירה את מקור הבעיה. "אצל שי התמונה כמעט הפוכה לגמרי: ההורים שלו לא בקשר טוב, והם מנהלים את החיים שלהם כמעט בנפרד. כשהתחלנו לצאת היה לי מאוד מוזר לראות את המשפחה שלו, ושמחתי כשהוא התלהב מהזוגיות של ההורים שלי. הייתי בטוחה שהוא יעדיף לחקות את הדגם הזה מאשר את הדגם שראה בבית שלו. בשלב מסוים, אחרי שהקשר בינינו נהיה רציני, הוא אמר לי שקשה לו עם זה שאנחנו כל הזמן אחד עם השנייה ושהוא צריך קצת זמן להתאוורר. הוא רצה לטוס לחו"ל לכמה ימים, ואני חשבתי שסוף העולם מגיע. הייתי בטוחה שזו הדרך שלו להיפרד ממני. לא הבנתי למה הוא רוצה להשאיר אותי בארץ ולחוות את החוויות שלו בנפרד. שי הסביר לי שהוא מאוד אוהב אותי, אבל שהעובדה שאנחנו עושים הכל ביחד מאוד מקשה עליו. הוא חזר שוב ושוב על זה שהוא אוהב אותי ושאין לזה שום קשר לפרידה. למרות שהיה לי קשה, הבנתי שאני לא יכולה לקשור אותו אלי ושאם אני אנסה לעשות את זה הרצון שלו לברוח רק יגדל".
כמה שהוא ניסה להסביר לה שהוא בסך הכל רוצה קצת אוויר, ורד המשיכה לאכול סרטים – עד הנסיעה. "בזמן שהוא היה בחו"ל משהו בתוכי נרגע. לא חשדתי לרגע שהוא מבלה עם בחורות אחרות, וכשהוא לא התקשר הבנתי שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותי, אלא כי הוא רוצה להיות קצת עם עצמו. כשהוא חזר לארץ מאוד שמחתי על זה שהוא היה חזק מספיק ולמרות הבקשות שלי החליט לטוס. מאוד הערכתי את זה, ולא פחדתי להגיד לו את הדברים".
לדעת ברק-ורבין, זוגות נוטים לקיים מעין הסכם לא כתוב בענייני מרחב, ולמקם את עצמם איפשהו על הסקאלה שבין מרחק לקרבה. "יש זוגות שלא יעלה על דעתם לחוות חוויות בנפרד, ויש כאלו שהחוויות בנפרד הופכות את הקשר שלהם למשמעותי וחזק יותר", היא מסבירה. "ברגע ששני בני הזוג מסכימים על ההגדרות, אין שום בעיה. אבל אם כל אחד מהם דוגל בדפוס התנהגות שונה, צריך לדבר על הדברים ולהגיע לפשרה". במקרה כזה שני הצדדים צריכים להגמיש את קו המחשבה שלהם, "כי רק ככה השלם שנקרא 'זוגיות' הופך לגדול מסך חלקיו".
"ביאס אותי שהוא לא מסוגל לפרגן, אבל הבנתי אותו"
מאיה, 28, רצתה לטוס לחו"ל לכמה חודשים, וביקשה מדרור, 30, לשמור לה אמונים. "כל החיים חלמתי על טיול ארוך לדרום אמריקה, ואף פעם לא הייתה לי הזדמנות", היא מספרת. "לפני שנתיים פוטרתי ממקום שעבדתי בו הרבה זמן, וקיבלתי פיצויים של המון כסף. בשלב ההוא דרור ואני עדיין לא היינו בעניין של ילדים ומשפחה, וזו נראתה לי הזדמנות מצוינת להגשים את החלום הגדול ביותר שלי".
לצערה מאיה גילתה שהתכנית שלה הרבה פחות קלה לביצוע ממה שחשבה. "הבעיה הייתה שאני רציתי לטוס לכמה חודשים ודרור היה אמור להישאר בדירה שלנו, מה שיצר בינינו הרבה מתח", היא מספרת. "דרור הסביר לי שאין לו שום בעיה שאסע לטיול ארוך, אבל לא נראה לו הגיוני שניפרד למשך חודשים וכשאני אחזור הכל יחזור למסלולו. הוא אמר שלטיול מהסוג הזה יכולה להיות השפעה על האופי שלי, ושיכולה להיות לזה השפעה מאוד חזקה על הזוגיות שלנו".
למרות שמאיה לא מאוד אהבה את מה ששמעה, היא ידעה שיש בזה משהו. "מצד אחד ביאס אותי שדרור לא מסוגל לפרגן, אבל מצד שני הבנתי אותו", היא אומרת. "היה לי ברור שהוא רוצה שאני אסע, ובאיזשהו מקום קיבלתי את הטענות שלו".
בסופו של דבר עשו מאיה ודרור את מה שכל זוג טוב היה עושה, דיברו על הדברים, והגיעו לפשרה. "דיברנו על זה המון והחלטנו ביחד שאני אשנה את המסלול שלי, כך שהוא יוכל להצטרף אלי בסוף הטיול. מה שיצא זה שטיילתי חודש לבד, ואז פגשתי אותו בנקודה שקבענו מראש. המפגש איתו היה מאוד מרגש, כי באמת התגעגעתי אליו, ומאוד הערכתי את הנכונות שלו לתת לי לחוות את החוויה הזו גם לבד וגם יחד איתו. כשחזרנו לארץ ידעתי שדרור הוא האדם שאיתו אני רוצה לבלות את כל החיים".
"ידעתי שאני לא אהיה שקטה אם הוא ייסע לבד"
אם את צריכה עוד סיבה לאפשר לעצמך חופשה בלי בן הזוג, הסיפור של שגית, 29, וחנן, 28, יספק לה אותה. "אני מאוד רציתי לצאת לחופשה בחו"ל, אבל ידעתי שזה לא יכול לצאת לפועל יחד עם חנן, בגלל כל מיני מחויבויות שיש לו", מספרת שגית. "למרות שהייתה לי אפשרות לטוס לחו"ל עם אמא שלי, החלטתי לוותר על זה כי לא רציתי שחנן ייסע לבד בהזדמנות אחרת. ידעתי שאני לא אהיה שקטה אם הוא ייסע לבד, ולא רציתי שהוא יטיח בפני את העובדה שאם אני טסתי לבד גם לו מגיע. בדיעבד אני יודעת שזו הייתה טעות, כי מה שיצא זה שאני לא נסעתי כשיכולתי, אבל כשלחנן הייתה אופציה הוא בחר להשאיר אותי בארץ ולטוס עם חברים למשחק כדורגל. זה מאוד פגע בי, אבל ידעתי שאין לי את מי להאשים חוץ מאת עצמי".
"האיסור שאחד הצדדים מטיל על עצמו כדי למנוע את האפשרות שביום מן הימים בן הזוג השני ירצה לעשות משהו דומה הוא חסר כל היגיון, ומצביע על בעיה חמורה בקשר", אומרת ברק-ורבין. "נקודת ההנחה צריכה להיות שלאף אחד מהצדדים אין את היכולת להטיל וטו על הרצון של הצד האחר, והפתרון היחיד שאפשרי במקרים כאלו הוא דיבור. יכול להיות ששיחה של בני הזוג לא תפתור את הבעיה, ואז צריך לפנות לייעוץ חיצוני. במקרים כאלו חייבים לרדת לשורש הבעיה, ולשאול למה בת הזוג חוששת מנסיעה שלו עם החברים, למה היא מעדיפה לכלוא את עצמה בקשר ועוד. ברגע שלשאלות האלו יהיה מענה, יהיה אפשר להמשיך הלאה ולהתמודד עם הפחדים של כל אחד מהצדדים. בשיחות מעין אלו חשוב להיות כנים ואמיתיים ולא לייפות את המציאות. שני בני הזוג צריכים להיות מאוד עדינים ובאמת להקשיב לצד השני, ולא לפסול את הטענות שלו כאילו אין בהן ממש. אם חוויית השיחה לא תהיה טובה, בפעמים הבאות יהיה קשה אף יותר להגיע אליה, וזה ייצור ריחוק רב יותר בין בני הזוג".
בשורה התחתונה, עושה רושם שנסיעה סולו לחו"ל היא לא רעיון כל כך גרוע, ולמעשה היא יכולה להיות רעיון מצוין. אם אתם זוג טוב, שיודע לדבר, להקשיב ולהגיע לפשרות כשצריך, חופשה בלי בן הזוג יכולה רק לעשות לכם טוב. ואם לא? אם לא, כנראה יש לכם הרבה עבודה לעשות לפני שאתם נוסעים לאנשהו, ביחד או לחוד.
