טיפול זוגי: התמכרויות 

שאלה:
 
בעלי שותה המון, לפעמים הוא אומר שהוא "הולך לשתות כוסית אחרי העבודה" וחוזר שפוך בבוקר. הוא טוען שזה בשליטתו, שהוא לא אלכוהוליסט והוא יכול גם לא לשתות בכלל ימים שלמים (מה שנכון). הוא לא מוכן אפילו לשקול ללכת לגמילה. האם טיפול זוגי יכול לעזור ומה יקרה בטיפול כזה? לחילופין, האם אני יכולה לבוא לבד בטיפול כדי לקבל כלים להתמודד עם המצב?
 
למרבה הצער, זיהית נכונה את הבעיה, גם אם קיימות תקופות קצרות בהן הוא מסוגל להימנע משתייה, הוא עונה על פרמטרים רבים המאפיינים התמכרות לאלכוהול, בין היתר שתייה מרובה ותכופה, שלא באירועים חברתיים.
למעשה, במובנים רבים בן הזוג שלך מצא "שותפה" חדשה לחייו, בדמות הטיפה המרה. היא זו השולטת ומנתבת את חייו, כל הדרך למטה.
בדומה למכורים אחרים, גם הוא נמצא בשלב הקשה של ההכחשה, הוא אינו מכיר במציאות ומסרב להודות בקיומה של בעיה. לצערנו, לעיתים קרובות מתמכרים עוברים דרך ארוכה, כאשר הם והקרובים אליהם משלמים מחירים כבדים מנשוא לפני שיהיו מסוגלים להודות כי הפכו לעבדים של ההתמכרות: האלכוהול, הסמים, הפרעות האכילה ועוד. 

כאמור, טיפול זוגי, עלול להיות לעיתים מוגבל מאוד ביעילותו, בעיקר כאשר רמת ההכחשה של המכור גבוהה מאוד והוא אינו מוכן להכיר בכך שקיימת בעיה. המכור עשוי לטעון שיש לו שליטה על המצב והוא יכול להפסיק בכל רגע נתון.  עם זאת הוא עשוי לשמש מנוף חשוב ומשמעותי בתהליך הגמילה והשיקום.
 
מה בכל זאת ניתן לעשות?

ראשית, אם הוא מוכן להגיע לטיפול זוגי או כל טיפול אחר ביחד איתך, ייתכן ונפתח כאן צוהר לשינוי. פניה לאיש מקצוע, שהנו מטפל זוגי ומומחה בהתמכרויות, תאפשר להעריך באופן מעמיק ומקיף יותר את אופי הבעיה, ואף להציע מסלולי טיפול מתאימים. לעיתים לסמכות מקצועית עשויה להיות השפעה רבה, בשבירת חומות ההכחשה ותחילת תהליך הגמילה.

גם אם בן זוגך ימשיך לגלות התנגדות לטיפול, לך כבת זוג מגיעה עזרה ותמיכה, לפיכך ההמלצה היא לפנות ולקבל טיפול ביחד ואם לא ניתן אז בנפרד. הטיפול במקרה זה, יתמקד בך, בקשיים שלך כבת הזוג שחיה לצידו של אדם מכור, וכמובן לסייע לך לנסות ולעודד אותו להגיע לטיפול משותף.
יש להבין שהמשך המצב ללא טיפול, עלול לשאוב אותך פנימה עמוק אל תוך המערבולת. עם הזמן את עלולה למצוא עצמך מפסידה שוב ושוב להתמכרות – הן במישור הכלכלי, החברתי, התעסוקתי, וכמובן הרגשי.   

באילו מצבים טיפול זוגי עשוי להיות יעיל?

ישנם מספר גורמים שיכולים להכריע אם טיפול זוגי יצליח כאשר אחד מבני הזוג מכור. בין היתר, יהיה צורך להעריך את רמת ההכחשה, רמת המוטיבציה,  והיכולת של בן הזוג הנקי לתמוך ולעזור למכור, כך גם את מידת העברת ההתמכרות מ"דור לדור" במשפחה.

טיפול זוגי יכול להועיל למכור רק במידה וישנה רמת מוטיבציה גבוהה, כוחות,  ורצון של בן הזוג הנקי להוות עוגן ועזר לבן הזוג המכור. הצורך "להתעמת" ו"לאמת" את המכור עם הבעיה עלולה להעלות אצל בן הזוג הנקי,  שרשרת אינסופית של ייאוש, תסכול, כעס, עייפות, וכו' כתוצאה מניסיונות כושלים בעבר להביאו לטיפול ו/או לגמילה. עצם המילה גמילה מעלה לעיתים אסוציאציות של ניתוק ממושך מן הבית, אשפוזים, רופאים, תרופות. חשוב להבין כי מסגרת הטיפול הזוגי שונה במרכיב משמעותי מעצם היותה מסגרת משותפת של ההתמודדות עם הבעיה.

כאשר קיימת מוטיבציה גבוהה אצל "הנקי" טיפול הזוגי בהחלט עשוי להצליח, אפילו כאשר  רמת הכחשה גבוהה אצל המכור עדין גבוהה.  . בן הזוג ו/או בן המשפחה של המכור יכול להוות "אמתלה" לפנייה לטיפול, מתוך הצורך שלו לקבלת ייעוץ,  עזרה, וכלים כיצד להתמודד עם הבעיות. כך גם  כאשר המכור כלל איננו מעוניין לשתף פעולה בטיפול – או אז המטפל ינחה את הנקי כיצד לעזור למכור להגיע לטיפול, או יסייע להתחיל ולהניע את השינוי דרך בן הזוג הנקי. 

ההתמכרות כ"טנגו בשניים"

 הטיפול הזוגי יאפשר לזהות ולשנות דפוסי ההתנהגות בעייתים הן אצל המכור אך גם אצל בן הזוג הנקי. אחד מהדפוסים הנפוצים ביותר אצל בן הזוג הנקי נוצר כאשר באופן מודע ולא מודע הוא נהנה מרווחים משניים כתוצאה מכך שבן זוגו מכור : התחושה שהוא "מציל" את המכור, מחזקת את השליטה, הדומיננטיות והכוח שניתן לו במערכת הזוגית והמשפחתית. הוא בעל הסמכות ההורית, הוא מנהל את הבית ואת המשפחה, בעוד המכור הופך להיות דמות שולית בעלת משמעות מועטה, וחסר יכולת השפעה ממשית.

טיפול זוגי עשוי לשבור את רצף ההתמכרויות שעוברת במשפחות  מדור לדור. בת שגדלה במשפחה בה האב מהמר, אלכוהוליסט או מכור לסמים, עלולה להפנים דפוסי התנהגות, מערכות יחסים ואווירה רגשית כפי  שחוותה בעיקר בין הוריה, ואותם תשחזר גם כאשר תינשא ותקים את ביתה. אם היא גדלה בצל אימא דומיננטית שמתפקדת כאמא-ואבא, אמא שמסתירה ומשקרת על מנת לחפות על האב כאשר הוא נמצא בגילופין, היא עלולה לשחזר התנהגות דומה עם בן הזוג וילדיה שלה. 
בת שגדלה כאשר האבא מדי פעם "לא מתפקד" בגלל האלכוהול ו/או התמכרויות אחרות, יכולה בבחירה שלה את בן זוגה לעתיד לבחור באופן "לא מודע" בחור עם "נטיות" דומות - גבר עם צורכי תלות גבוהים המאפשר לאישה שלצידו לתפוס הרבה מקום ותפקידים כאשר הוא לא נגיש, ולא מעורב רגשית במשפחה.

בתת-מודע, נשים או גברים אלו מזהים דפוסי התנהגות/מחשבה/התמודדות שהזכירו את מה שהכירו בעבר מתוך ההתמודדות של ההורה הנקי עם ההורה המכור. יתכן שאותה אישה "מזדהה" ואף מכירה היטב את דפוס התנהגות של  "אשת מכור". בדומה לאמה גם היא הופכת לאשה חזקה בעלת שליטה בקשר ובניהול חיי המשפחה. כך גם החשיפה שלה כילדה להשלכות הפיזיות והנפשיות של תהליך ההתמכרות, עלולה להותיר צלקות טראומטיות שישפיעו על יכולת ההתמודדות שלה בעתיד. 
מנגד, המכור, עלול להרגיש חסר אונים לנוכח מה שהוא תופס ככוחניות של בת/ן הזוג, ולמצוא בהתמכרות פתח מילוט מפני התמודדות עם בן הזוג.

איך מתנהל טיפול זוגי?

הפגישות הראשונות יהיו בעיקר פגישות של העברת מידע – אם מדובר באלכוהוליזם, מה היא מחלת האלכוהוליזם, מי הוא אלכוהוליסט, מאפייני המחלה, הסימפטומים, האם אפשר לטפל במחלה הסמויה שבבסיס ההתמכרות: לרוב דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות קשות שהן המצע  עליו צומחת התלות באלכוהול.

לעיתים, המטפל צריך לדעת איך "לשווק" את שלב ה"ניקיון" הגופני, הדיטוקסיפיקציה, הגמילה הפיזית – שהיום אפשרית גם בבית, בליווי והשגחה של 24 שעות של אחד מבני המשפחה וכמובן גם ליווי רפואי צמוד של רופא מומחה. הגמילה יכולה להימשך שלושה שבועות עד חודש.

ה"גמילה" מהתלות הפיזית אינה חוויה נעימה, אך היא נמשכת זמן מוגבל. לא כך הגמילה הנפשית, שעוברת דרך ארוכה וקשה. הגמילה הנפשית מחייבת טיפול רגשי פסיכולוגי. כיום ידוע כי תהליך הגמילה הנפשית מורכב וקשה במיוחד כשהנגמל נדרש לעבור זאת  לבדו. רוב המטופלים הערירים אינם מוצאים את הכוחות הנפשיים והפיזיים לעמוד בכל דרישות הגמילה הנפשית, ורובם שבים להתמכרות.
סיכויי הריפוי גבוהים באופן משמעותי כאשר בן הזוג ו/או בן המשפחה מעורב בתהליך הטיפולי, מסייע נפשית ופיזית ויכול לתרום בפריסת "רשת הביטחון" ההכרחית.
לעיתים קרובות קיימת התנגדות ופסימיות מצד המשפחה מכיוון שקיימים רבדים רגשיים של כעס, אכזבה, תסכול, ייאוש וחוסר אונים שלא מאפשרים לבן הזוג הנקי להתעלות על עצמו ולהוות משענת הכרחית לגמילה. במקרים אלו מומלץ גם כי בני הזוג יקבלו  ייעוץ ותמיכה בתהליך, באופן אישי או במסגרת קבוצות תמיכה.

שינוי דפוסי חשיבה, התנהגות ושינוי דפוסי תקשורת זוגיים מפתולוגיים לבריאים, הכרחיים להצלחת התהליך של הטיפול זוגי, ולשינוי בכלל.  בן הזוג הנקי יכול ללמוד להכיר בתהליך הטיפול באילו מצבים (התנהגותיים, חשיבתיים, תקשורת ואינטראקציות בכלל) נוצרים "מצבי סיכון" שמתוכם המכור "בורח" מהתמודדות תקינה וחוזר להתמכרות. לדוגמא: אם בכל הזדמנות אשתו של המכור מזכירה לו, או מוכיחה לו, שהיא זו ש"לובשת את המכנסיים" במשפחה, שהיא המצליחנית והחזקה, הוא נסוג לתוך הקונכייה שלו, ממורמר, מבוייש, חסר בטחון, מושפל, ומתנחם בשתייה. חשוב לזכור שזוגיות הנה מערכת אינטרסובייקטיבית, אינטראקטיקבית. המחשבה ש"אם בעלי היה הולך לטיפול, הכל היה נראה אחרת", יוצרת אשליה שמטילה את כל האחריות על צד אחד בלבד, ואינה מאפשרת עבודה משותפת על דפוסים זוגיים לא יעילים בהתמודדות עם הבעיה.

חשוב ששני בני הזוג יקבלו תמיכה ועידוד בפורמט של טיפול זוגי. במהלך הטיפול יכירו בני הזוג-את "מצבי הסיכון"; מהם הרגשות שהמכור אינו יכול לשאת בתוכו ושעליהם הוא "שופך" את האלכוהול כדי "למוססם" ; אילו "פצעים" מן העבר משוחזרים בקשר עם בן הזוג הנקי, ומה מחוויות והתנסויות העבר משחזר הנקי בקשר הזוגי עם  המכור.

לא ניתן לצמצם את "בעיית ההתמכרות" ולראות בה בעיה מבודדת של המכור. כך גם אין אפשרות לדרוש מהמכור החי במערכת זוגית ו/או משפחתית לעבור גמילה ולחזור לאותה המערכת כשהוא "מתוקן".  מכאן שהטיפול מתמקד  לא רק את בן הזוג המכור,  אלא גם מערכת היחסים הזוגית שמחייבת  שינוי.

חשוב לא להשתהות בפניה לטיפול זוגי.  המשך המצב הקיים טומן בחובו סכנה להתדרדרות פיזית ונפשית שתוביל לאומללות ושקיעה, בעוד תהליך הטיפול עשוי לסייע בגמילה, בשיקום היחסים ובניית זוגיות וחיי משפחה בריאים ומתפקדים.

ד"ר גלית לזר מטפלת זוגית ומשפחתית, ובשמת שלגי – מטפלת זוגית ופסיכותרפיסטית, מומחית לטיפול בהתמכרויות – מכון איזונים