זוגיות בעידן אי וודאות כלכלית

זה התחיל בהתלחשויות במסדרונות, שעד מהרה התחלפו לשמועות שהחלו לפרוח בקצב מהיר: החברה לא עומדת ביעדים, המכירות חלשות, בקרוב פיטורים, כן, כבר התגבשה רשימה. המתח, הלחץ, החשש מפני הלא נודע, מלווים אותה במהלך היום בעבודה, ונמשכים גם לאחר שהיא מגיעה הביתה. בימים הראשונים, ניסתה להקרין אופטימיות, ולהתמקד ב"חשיבה חיובית", היא נזכרה בהערכות הגבוהות להן זכתה בשנים בהן עבדה בחברה, במכתבים האישים המתויקים מעידים על שביעות רצון, הן של הלקוחות והן של הממונים, היא שכנעה עצמה שהיא מוגנת, או שאולי לא…

קראו עוד:

השמועות לא מתפזרות, הפחדים רק גוברים, מה יהיה עכשיו, אם בכל זאת, הרי רק לאחרונה קנו דירה חדשה, לקחו על עצמם התחייבויות, מובן שאין אפשרות לעמוד בהן רק עם משכורת אחת. רק לאחר שבוע, כינסו המנהלים את העובדים, ובישרו על שורת "צעדי התייעלות", או בשמם המלא קיצוצים ופיטורים. תודה לאל, גל הפיטורים הנוכחי חלף מעליה, בשלב זה היא אמנם נאלצה לוותר על חלק מההטבות, תוספות שהובטחו, וכן נאמר לה שגם קיצוץ במשכורת אפשרי בהחלט, אם וכאשר יהיה צורך, על גל פיטורים נוסף, כולם מפחדים לדבר.

המחשבות לא נותנות מנוח, במה ניתן לחסוך, על מה אפשר לוותר, היכן צריך לדחות הוצאות, כל זאת כאשר חרב הפיטורים  הוסרה באופן זמני. האופטימיות והאווירה החיובית שדאגה לשדר סביבה , הפכו לעצבנות, חוסר שקט, ותחושת דכדוך שבאופן בלתי נמנע החלה להקרין גם על הסובבים.

בן הזוג, היה הראשון להיפגע, ניסיונותיו להקל, לעודד, להרגיע נתקלו באמירות ציניות כועסות, תוך זמן קצר, נמנע מלהעלות כלל את הנושא. נראה היה שהוא סופג את מירב הרגשות הקשים, דווקא מולו פורץ התסכול, הכאב, חוסר האונים. בני הזוג מצאו עצמם מתרחקים פיזית ורגשית ונזהרים זה מזו. נמנעים מלדבר על העניינים הבוערים, ומהלכים על קצות האצבעות במרחב הזוגי שביניהם.

לאורך כל מעגל החיים האישי והזוגי נדרש מאיתנו לגייס כוחות ומשאבים על מנת להתמודד עם שינויים ומעברים, בין אם צפויים ובין אם פתאומיים:  עם עזיבת בית ההורים ומעבר למגורים משותפים כזוג, שינוי הסטאטוס מרווקים לנשואים,  הולדת הילד הראשון, בעת עזיבת הילדים הבוגרים את הקן, וכד'. המעברים הללו שחלקם אף חיוביים ורצויים, עלולים ליצור טלטלה ולהפר את שיווי המשקל הקיים. קל וחומר כאשר השינוי הנו פתאומי ואינו נתפס כחיובי, כאשר קיימת אי וודאות תעסוקתית, כלכלית וחומרית.  כאן יהיה עלינו להתמודד עם מצבים המאופיינים בעמימות, תחושת איום והעדר שליטה. נאלץ להתאים עצמנו במהירות לתנאי הסביבה החדשים, ולגייס  כוחות ומשאבים על מנת לשרוד את תקופת המעבר בין המציאות הישנה לבין זו החדשה והשונה. באופן טבעי תקופות אלו טומנות בחובן פוטנציאל גבוה במיוחד להתפתחות מצבי לחץ ומשבר אישי, זוגי ומשפחתי.

אין זה סוד כי מצבי דחק כלכליים עשויים להיות טעונים ונפיצים במיוחד גם מבחינות רגשיות. לעיתים הם ילוו בהטחת האשמות הדדיות, רגשי אשמה, חרדה, כעס, בושה, חוסר אונים ועוד. אנשים וזוגות המאופיינים במידה רבה של גמישות חשיבתית ורגשית, תקשורת ישירה ופתוחה, מערכות תמיכה חברתיות, והתנסויות מוצלחות מן העבר במצבים דומים, עשויים לעבור את התקופה הקשה בקלות יחסית בהשוואה לאלו המאופיינים בנוקשות, בתקשורת לקויה, וברשתות חברתיות דלות וחסרות.

מה מאפיין זוגות ומשפחות המסוגלים לצלוח בשלום את המשבר?

 

אולסון (Olson, 1993) התייחס למספר מדדים המצביעים על יכולות ההתמודדות של משפחות וזוגות עם מצבי לחץ ומשבר, וביניהם התמקד בשני מרכיבים: מידת ההסתגלות / הגמישות, ומידת הלכידות.  הוא תיאר מושגים אלו כרציפים, כאשר אותם זוגות ומשפחות המאופיינות במידה סבירה של גמישות ולכידות ייטיבו לתפקד ולהתמודד בעתות משבר בהשוואה למשפחות בהן קיימת מידה מוקצנת של עודף או חוסר גמישות ולכידות.

בין הגמישות לנוקשות

 

משפחות בהן קיימת מידה מספקת של גמישות, הן אלו שיצליחו לפעול תוך איזון והתאמה של הכללים, מערכות ערכים ונורמות משפחתיות קיימות לבין מצבי חיים משתנים.  במצבים המחייבים התארגנות מחודשת כמו במקרה של פיטורים או משבר כלכלי, זוגות אלו ייטיבו לנהל דיאלוג ומשא ומתן על חלוקת התפקידים החדשה במשפחה, תוך שמירה על עקרונות וערכים בסיסיים המקנים תחושת ביטחון. הם לא יחששו לבחון מחדש האם יש מקום לדרוש מבני הזוג למלא תפקיד נוסף, או לוותר על תפקיד קיים, מבלי להיות מאויימים מפירוק ואנרכיה במסגרת המשפחתית. לדוגמא: בת הזוג תוכל לצאת לעבודה בשעה מוקדמת יותר, ולבקש מבן הזוג והילדים, לקחת אחריות רבה יותר על ההתארגנות והיציאה לבית הספר, זאת תוך ידיעה שהבוקר לא יהפוך לסוג של כאוס משפחתי, ומבלי שאיש יפקפק במידת המחוייבות, הנאמנות, והאחריות שלה כלפי בן הזוג והילדים.

מנגד, זוגות ומשפחות בהם רמת הגמישות היא מוקצנת, בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה" : הכללים, המחוייבות וחלוקת התפקידים אינם ברורים ומוגדרים – עלולים לגלות קושי רב לתפקד בעיתות משבר. קשיים נמצא גם בקרב משפחות בהן מידת הגמישות מועטה ורמת הנוקשות גבוהה, משפחות אלו יתקשו לחפש ולמצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם המטלות, הן יידבקו ב"מסורת" בכללים ובחוקים הישנים מבלי לבחון האם אלו מתאימים גם כיום. בקרב חברי המשפחות הללו תחושת הביטחון והיציבות יימצאו נמוכים ולא מספקים.

בין ה"ביחד" לבין ה"נפרד"

זוגיות באי וודאות כלכלית

מידת הלכידות המשפחתית אף היא נעה על ציר שבין לכידות גבוהה מידי עד כדי סביכות וחוסר גבולות מובחנים בין חברי המשפחה, ובקצה האחר, נתק, קשרים רופפים ובלי משמעותיים בתוך המשפחה.

במשפחה בה רמת הלכידות מספקת, חבריה יחושו שאיש מהם  אינו נמצא לבד במערכה, קיימת מחויבות שותפות ותמיכה הדדית, עם זאת על אף שבני המשפחה מתחשבים ודואגים,  איש במשפחה לא ירגיש עצמו כבול ותלוי באופן מוחלט ברגשות, ברצונות ובצרכים של בני משפחה אחרים. כלומר, שנינו או כולנו ביחד, אבל קיימת מידה בריאה של כיבוד הצרכים והרצונות האישיים של כל אחד לחוד.

איך ניתן להתמודד עם השינוי?

 

ראשית, עלינו להבחין, להבין ולפרש נכונה את השינוי תוך היחלצות מהירה, עד כמה שניתן, ממצב ההלם וההכחשה הראשונים. במקרה של פיטורים או קשיים כלכליים אחרים,  חשוב לספק מידע רלוונטי, מלא, ושלם, כל זאת תוך הימנעות מהטחת האשמות הדדיות ועלבונות.

שנית, חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ובכלל זה, העברת מסרים בדרך ישירה וברורה, הקשבה, הבנה טובה יותר זה של זה, יסייעו לבלימת זעזועים, וכמובן יספקו מקור לתמיכה ועידוד המקלים על ההתמודדות. . מחקרים מלמדים ששימוש בהומור, עידוד ומסרים אופטימיים נמצאו קשורים להתמודדות יעילה וחיזוק תחושת הביטחון,כמו כן התמודדות עם חרדה או אפילו פנייה לטיפול בחרדה יכולה להועיל.

שלישית, חשובה מידה מסויימת של גמישות בחלוקת התפקידים במשפחה. בני משפחה יכולים לקחת על עצמם תפקידים של אחרים, ובכך לאפשר את תפקוד המשפחה במצב החדש הלא מוכר. היכולת לקבל ולקחת תפקידים חדשים מפחיתה את תחושת חוסר האונים בהתמודדות עם הלחץ, ומונעת שיבוש מערכות כללי. כך גם מידה  רבה יותר של סבלנות וסובלנות יגבירו את התמיכה זה בזה.

רביעית, בין המרכיבים המשמעותיים המשפיעים על החוסן האישי הזוגי והמשפחתי, בולטים  רמת פתיחות ושיתוף ברגשות תוך גילויי אמפתיה הדדיים. כאשר אדם חש רגשותיו, צרכיו, ומשאלותיו הובנו, גוברת תחושת ביטחון, האמונה במסוגלותו ויכולתו להתאושש מהמשבר.

בן זוג עשוי לשמש משענת זמנית , עבור האחר שנמצא במרכז המשבר הכלכלי. כאשר הוא מצליח להיות שם עבורו, להרגיע את סערת הרגשות בה הוא נתון, לחזק ואף לשקם את הדימוי העצמי הפגוע, הוא עשוי לאפשר לו התמודדות יעילה יותר וחזרה מהירה לתפקוד.

ככלות הכל,  איכותו של קשר וחוסנו, מידת הנאמנות, המסירות והמחוייבות ההדדית, נמדדת  לרוב, בזמנים קשים.

לסיכום, חשוב לזכור ששינויים גם כאשר אינם רצויים ומוזמנים, עשויים להתגלות בהמשך כחיוביים ומקדמים. הם מחייבים אותנו לנוע ולהתקדם מהמקום המוכר והידוע לעבר כיוונים חדשים, בדרך ליצירת איזונים חדשים מתאימים ונכונים יותר. ולבסוף, אם התחושה שקשה מידי לבד, ונדרשת עוד תמיכה מקצועית חיצונית, הרי אפשר ומומלץ לפנות ולהעזר בתהליך של טיפול זוגי או משפחתי או בתהליך של ייעוץ זוגי מקצועי.

פרופיל מחבר – ד"ר גלית לזר

שם

טלפון

דוא"ל

מקום מגורים:


077-212-8002מענה 24 שעות ביממה
ד"ר גלית לזר 050-8668268

סיבת הפניה