חיים בסביבת הייטק

תהפוכות רבות עברו על עולמנו, במעבר מחברה מסורתית לחברה תעשייתית ולעידן המחשב וההייטק. סוציולוגים הגדירו את תקופתנו כתקופה הפוסט-מודרניסטית שבאה לאחר העידן המודרני.
אין ספק כי השינויים המהירים מחד, ומאידך איטיות היכולת להסתגל תרבותית, נפשית, ותפיסתית לשינויים אלו, יוצרים פערים אינסופיים בין הדימוי ה"אישי" שלנו מול הדימוי ה"מערכתי". זאת אומרת בין היותנו אנשי מקצוע הישגיים לבין היותנו אנשי משפחה בני-זוג, הורים, ידידים, ילדים להורינו וכו'.

היכן אנו על הרצף?

איך משתלבים בהצלחות ובו זמנית נמנעים מהכישלונות שהצלחות אלו מזמנות לנו?
איך מוצאים את האיזון המתאים ברכבת ההרים המהירה של עולם ההייטק, המשנה במהירות כיוונים, ונעה בין הקצוות של הצלחה אל מול כישלון?
איך מתמודדים עם הצורך בהרגשת שייכות, לבין הידיעה שסביבת העבודה דינמית ומשתנה לעיתים לא כל שליטה?

המודל האידאלי של עובד בעידן ההייטק נתפס כעובד וורקוהולי. עובד בעידן ההייטק נדרש לוותר על זכותו להיות בלתי זמין בזמנים מוסכמים. הוא נאלץ להכפיף את זמנו הפרטי למשמעת הזמן הארגונית שהופכת את שעות העבודה לאינסופיות, לטשטש את הגבולות בין זוגיות וקריירה.
ביחסי עבודה "רגילים" ישנה אבחנה ברורה בין זמן פרטי לזמן ציבורי. זמן ציבורי יהיה שעות עבודה פורמליות. לדוגמה זמן עבודה בשעות 16:00- 8:00, כשבזמנו הפרטי, יש לעובד זכות שלא להיות נגיש למעבידו. בעבודה מעבר לשעות הציבוריות, צריך המעסיק לפצות את העובד על זמנו.

לעומת זאת, בעידן ההייטק בחברות השונות שולטת חוקיות אחרת, שבה ככל שהעבודה היא ללא גבולות וככל שגדל הפער בין השעון ה"פורמלי" לשעון המקובל בחברת ההייטק, נחשבת החברה להישגית יותר ועומדת בהצלחה רבה יותר בתנאי תחרות, מוניטין וכו'.

"הזכות" להיות משועבד לחברת ההייטק אליה משתייך העובד/ת דרושה כתנאי מקדים להכרה, השגת קידום, והשתייכות לארגון בכל רמות ההתייחסות הקיימות החל מהשתתפות בישיבות ודיונים, שיחות בחדר האוכל, הערכת עמיתים, ממונים וכפופים וכלה בתחום החברתי ובסיכויי הקידום בחברה. המחיר עלול לבוא לידי ביטוי בקשיים ביצירת קשר זוגי חדש, בזוגיות, בהורות ובמשפחה, ובעומס ושחיקה נפשית.

 

לחצים פסיכולוגיים הם חלק משגרת יומנו. הספרות המקצועית מלמדת אותנו, שרמה מסוימת של לחץ טובה לנו ומאפשרת שינוי חשיבה והתנהגות, כדי לאפשר התמודדות עם נסיבות ודרישות חדשות. אך לחץ פסיכולוגי, גם אם נובע מחשיפה לאירועים חיוביים, כמו יחס חיובי מהממונה בעבודה או קידום, יכול להיות בעייתי. כאשר כמות הלחץ שמופעלת עלינו גדולה, או זמן החשיפה ללחץ ארוך, אנו עלולים לחוות מצוקה שתתבטא פיזית או מנטלית ותצריך התערבות מקצועית.

חיים בסביבת היי טק

אנו מציעים את ניסיוננו בתחום הטיפול האישי והטיפול הזוגי בעולם העבודה בכלל, ובעולם ההייטק בפרט, בתחום התעסוקתי ובתחום האישי והמשפחתי, פערים בין ציפיות למציאות משתנה בעולם העבודה, פגיעה בתפקוד עקב קושי בויסות עומסים, שינויים בהתנהגות בגלל  קונפליקט בין התפקיד התעסוקתי לתפקידים האחרים בחיינו (השילוב בין קריירה וזוגיות, הורות, וכו'), עזרה גם במצבים בהם עולם העבודה יוצר משברים במילוי תפקיד ומתן מענה למשפחה, ובמקביל התמודדות עם קשיים בעבודה לאור הצורך להתמודד עם מציאות קשה במשפחה רחוק ממקום העבודה. תמיכה וסיוע בזיהוי מגבלות תוך שאיפה להשתלבות בתעסוקה שתאזן ותגשר בין דרישות תפקיד למגבלות אישיות, ומזעור הפגיעה במקומנו במשפחה ובחברה.
שאלות ותשובות בארוח חי בפורום "משפחות ישראליות בחו"ל"

קישורים חשובים: ייעוץ זוגי בתל אביב, טיפול משפחתי,טיפול זוגי,ייעוץ זוגי

 

פרופיל מחבר – ד"ר גלית לזר

אם אתם מוכנים לתהליך של שינוי – אנחנו כאן עבורכם

שם

טלפון

דוא"ל

מקום מגורים:


077-212-8002מענה 24 שעות ביממה
ד"ר גלית לזר 050-8668268

סיבת הפניה