פנויים פנויות: תחילת המסע ליצירת קשר זוגי חדש.

אובדן קשר זוגי, אם בשל פרידה, גירושים או מוות, מחייב קודם כל התייחסות לסיום הקשר, מתן מקום לכל הרגשות הקשים שמלווים אותו, למצוקה, לתסכול, לכעס, לאובדן הציפייה שהקשר יימשך לעד, לעיתים לתחושת חוסר השליטה שלנו על מהלך החיים ועל היכולת שלנו לכוונם

מיכל, בת 28, פנתה אלינו לייעוץ וטיפול אישי לאחר שנפרדה מבן זוגה מזה שלוש שנים, אחרי מגורים משותפים ודיבורים על חתונה. ההחלטה על סיום הקשר היתה שלה, היא הרגישה שהקשר לא עונה על צרכיה. היא תיארה את הקשר כשגרתי, מרוחק, מקובע, שאינו מוביל לכיוון של נישואים. מיכל האמינה שמגיע לה משהו טוב יותר. היא הצהירה שהיא מוכנה לזוגיות לטווח ארוך, ולכן, על אף שהקשר הקודם שלה היה טוב ברובו, היא הבינה שהיא אינה מעוניינת להתפשר והיתה מוכנה להמשיך הלאה, אל הדבר האמיתי אותו חיפשה – אהבה כנה, אמיתית, מפרה, מציאת פרטנר לחיים.

החזרה ל"שוק הפנויים פנויות" התבררה כלא פשוטים עבור מיכל. היא הופתעה לגלות ששום קשר זוגי  חדש משמעותי לא נראה באופק לאורך תקופה ארוכה למדי. ולא שהיא לא ניסתה – היא בילתה הרבה, היתה פעילה למדי, ואפילו די נהנתה מזה. אבל כעבור זמן גילתה שהיא מרגישה די לבד בתוך כל ההמון הזה. היא לא הרימה ידיים, היא הסכימה שיכירו לה את כל החברים של החברים ואת החברים של בני הדודים, ואת החברים של החברים של הבני דודים.

בשלב מסוים, כשנואשה מאותם דייטים מובטחים ומהמעטים שהתקיימו בפועל, ולמרות רתיעתה הראשונית מהכניסה לאתרי ההיכרויות באינטרנט, החליטה להירשם ו"לפתוח כרטיס". כי מה בעצם יש לה להפסיד? ובכלל, אין מקום לדאגה, הרי היא נראית נפלא, עובדת במשרה טובה, מסתדרת עם האוברדרפט היטב, שאפתנית, מצליחה, חברותית, נעימה. היה לה ברור שזה רק עניין של זמן קצר עד שייקרו בדרכה הזדמנויות רבות.

תחילה התייחסה לרישום ולכניסה לאתרי ההיכרויות כאל הרפתקה, ובינה לבין עצמה הודתה שהיא סקרנית לגבי ההזדמנויות שעשויות להיפתח. ואכן השפע היה גדול ורב. היא קיבלה פניות רבות, וכל זה בלי בכלל לצאת מהבית. מיכל הרגישה שכאן תמצא את מה שהיא חיפשה. היא יצאה לדייטים רבים והאמינה שזה אוטוטו קורה לה, זה פשוט עניין של זמן.

מיכל הרגישה כאילו משהו לא בסדר איתה

הזמן עבר, ומיכל התחילה להרגיש כי "שפע" ההזדמנויות שלכאורה מספקים האתרים הוא מדומה, מתעתע, ואף מלחיץ. היא התחילה לצבור אכזבות, שהגבירו את הייאוש והפסימיות. מיכל הרגישה כאילו משהו לא בסדר איתה, אבל לא הצליחה להבין מה. היא רק ידעה שהיא מתגעגעת לזוגיות הקודמת שהיתה לה. היא מצאה עצמה עוסקת יותר ויותר במחשבות על מה שהיה בקשר, ולא הצליחה להשתחרר ולהמשיך הלאה. היא הרי היתה מתוסכלת מאוד, לכן היא זו שקמה והלכה. אז מה בעצם לא עובד איתה?

המסע של מיכל ליצירת קשר זוגי חדש מוכר לנו היטב ממפגשים רבים עם פנויים ופנויות בכל הגילים. בין אם הפרידה היא יוזמה של אותו אדם (כמו במקרה של מיכל) ובין אם נכפתה כתוצאה מהחלטה של בן הזוג, מדובר בחוויה לא פשוטה. לרוב הפרידה מבן הזוג מפגישה אותנו עם זכרונות הפרידות קודמות שחווינו כילדים וכבוגרים ומחייבת אותנו לגייס כוחות על מנת להתמודד עם תהליכי הסיום ולפנות מקום רגשי להתחלה חדשה.

אובדן קשר זוגי, אם בשל פרידה, גירושים או שכול ואבל  על אחד מבני הזוג, מחייב קודם כל התייחסות לסיום הקשר, מתן מקום לכל הרגשות הקשים שמלווים אותו, למצוקה, לתסכול, לכעס, לאובדן הציפייה שהקשר יימשך לעד, לעיתים לתחושת חוסר השליטה שלנו על מהלך החיים ועל היכולת שלנו לכוונם.

בהתמודדות הראשונית עם אובדן קשר זוגי, יש הבדלים הקשורים בסיבות שהובילו לסיום הקשר. למשל, התאלמנות שונה כמובן מתהליך גירושים, או מפרידה טרם נישואים. עם זאת, לאחר סיום התהליך והסתגלות לאובדן, מתחילות לעלות שאלות לגבי היכולת שלנו לבנות זוגיות חדשה, והשאלות האלה משותפות לכולם, כמעט ללא קשר לסיבת סיום הקשר. עד כמה אנו מסוגלים לקחת אחריות על חיינו, ליטול סיכונים, להתמודד עם הפחד מפני פגיעה, אכזבה, דחייה. עד כמה אנחנו יכולים לתת אמון, מבלי להישאר עסוקים בפצעי העבר ובהתנסויות כואבות שחווינו בקשרים קודמים. האם אנו מצליחים לפנות מקום בלב ובמחשבה להזדמנויות חדשות? עם אילו ציפיות וצרכים אנו נכנסים למערכת הזוגית? ועוד שאלות מסוג זה.

מכנה משותף רחב וברור

על אף השוני וההבדלים הקיימים בין אדם לאדם, בין סיפור חיים אחד לאחר, בין הסיבות לפרידה, עדיין יש מכנה משותף רחב וברור לכל אלה שבוחרים למצוא קשר זוגי. פנויים ופנויות מרגישים לעיתים קרובות "תקועים" לאורך זמן באותו המקום. הם מרבים לתאר פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי, ובעיקר מדווחים על תחושת בדידות.

המחקרים והניסיון המקצועי מלמדים, שאנשים הפונים לקבלת ייעוץ מקצועי כבר נמצאים במקום אחר. בעצם הפניה לטיפול אישי או קבוצתי יש משום אמירה ברורה לגבי האמונה ביכולות האישיות, בלקיחת אחריות ובשליטה על החיים, בנכונות להעז ואף לקחת סיכונים, להיחשף ולהתמודד עם נקודות התורפה, להתנסות בחוויה של התבוננות פנימה. ללא ספק, כל אלה תכונות חיוניות גם בתהליך יצירת הקשר הזוגי ושימורו. לא מפתיע, אם כן, שאנשים המסוגלים להבחין במקומות ה"תקיעוּת" שלהם, ופונים לקבל עזרה, הם אלו שייטיבו להתמודד ולהסתגל לשינוים במעגל החיים.

אם נחזור למיכל, עצם ההשתתפות שלה בסדנה אפשרה לה הזדמנות להיפגש עם פנויים ופנויות המתמודדים עם בעיות דומות לשלה וללמוד שהיא לא לבד עם השאלות והמחשבות שהטרידו אותה. בנוסף, היא נעזרה במשתתפים האחרים, ובמנחים, כמעין מראה שתשקף לה את עצמה מזוויות שונות. מתוך השיח הקבוצתי היא הצליחה לקבל משוב, תמיכה רעיונות וכלים. בין היתר אפשר לה התהליך בסדנה להבין איך אחרים קולטים את השדרים שהיא מעבירה גם באופן לא מודע לסובבים אותה, וכן להבחין בחרדה ובלחץ שגורמים לה לעיתים להגיב באופן תוקפני, ציני, מרוחק. גם המפגש עם משתתפים בשלבי חיים שונים ובגילים שונים סיפק לה פרספקטיבה רחבה יותר על המציאות איתה היא מתמודדת ופתח עבורה כיווני חשיבה על הדרכים האפשריות לפריצת מעגלים סגורים בחייה ולהרחבת הפתרונות

פרופיל מחבר – ד"ר גלית לזר

שם

טלפון

דוא"ל

מקום מגורים:


077-212-8002מענה 24 שעות ביממה
ד"ר גלית לזר 050-8668268

סיבת הפניה