מה עושים שמרגשים אבודים בתוך זוגיות

על התמכרות ואובססיה
דנית יקרה,
את מתארת דפוס התנהגות התמכרותי של בן זוגך, לפורנו. הצפייה בפורנו כשלעצמה, ועל כך כתבתי פעמים רבות, אין בה כדי לחבל בזוגיות ובאינטימיות, כל עוד מתקיימת במידה ומתוך בחירה, היא יכולה למלא צרכים מיניים ואחרים, סביב ריענון, סקרנות, ריגוש, גיוון, ועוד. אלא שכאשר היא הופכת ל”דבר עצמו”, היא מחליפה את היכולת לקיום קשר אינטימי בוגר, רגשי ומיני.

מדבריך ניכר כי בן הזוג שלך צורך פורנו על בסיס קבוע, לאורך זמן וכתחליף לקשר מיני ביניכם. ההסתרה, משחקי ה”שוטרים וגנבים”, ההתכחשות לבעיה, כל אלו יכולים ללמד על מצוקה שלא טופלה עד כה.
לא כתבת מה היתה מטרת הטיפול/ים אליהם פניתם, האם היתה התייחסות להתמכרות ולמרכיבים הרגשיים שלה? האם למטפל היה ידע וניסיון בעבודה עם התמכרויות? האם הצלחתם להבין על מה מגנה ההתמכרות, מה הם הרגשות שאי אפשר לגעת בהם, מה הם הפחדים, התסכול, הכאב שבאמצעות ההתמכרות ניתן להמנע ממפגש עמם?

במקביל, להתמכרות שלו, את מתארת התפתחות של התנהגות אובססיבית שלך, וצורך הולך שמפעיל אותך, וגורם לך לנסות ולהשיג שליטה בכוח, תוך כדי איבוד שליטה הן על הקשר הזוגי, והן על חייך. ניכר כי את נשאבת כמעט בעל כורחך למגר את ההתמכרות שלו, תוך איבוד היכולת לבחון מה נכון ומה משרת אותך.
אני חוששת שללא טיפול מקצועי (ואנא ממך בדקי היטב למי אתם פונים – מטפלים עם הסמכה מוכרת על ידי “האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי”, או ע”י “האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה”) אישי וזוגי, יהיה קשה מאד להשיב לעצמכם את השליטה על חייכם, ואתם עלולים למצוא עצמכם ממשיכים להיות כלואים וסובבים במעגלים סגורים, תוך תחושה הולכת וגדלה של חוסר אונים ומצוקה גדולה. טיפול נכון אישי וזוגי יכול לאפשר לכם להתמודד לא רק עם הספמטומים, אלא עם הבעיות שבבסיסן.
בהצלחה!