[שולי]

אחותי ובעלה עברו לא טוב את תקופת הקורונה והיא ממש בדיכאון כי היא חושבת שזה סוף הזוגיות שלהם, אבל אני חושבת שכדאי להם ללכת לאיזשהו ייעוץ או טיפול כדי לנסות בכל זאת להציל את מה שיש. הבעיה היא שבעלה הוא ממש אנטי כל הדברים הפסיכולוגיים האלה, והיא לא מצליחה לשכנע אותו. השאלה שלי היא אם יש אולי סוג של טיפול שיכול להתאים לו יותר ולהוריד לו את ההתנגדויות? קראתי  שקיימות כמה שיטות טיפול זוגי – פסיכודינאמי, קוגניטיבי-התנהגותי, ממוקד ברגש, התייחסותי – מישהו יכול להסביר לי על ההבדלים ביניהם? מה הכי פחות “חופר” בעבר ויותר פרקטי ומיידי? עם מה נראה לכם שהוא ירגיש יותר נוח? ונראה לכם שעדיף לו מטפל או מטפלת? זה משנה בכלל?

[ד”ר גלית לזר – מכון איזונים]

שולי יקרה,
את מעלה כאן שתי שאלות, הראשונה היא איך ניתן לשכנע את בן הזוג שמגלה התנגדות לעצם הפניה לפנות ולהעזר, ושאלה שניה היא מה סוג הטיפול שיתאים להם.
לשאלה הראשונה התייחסתי רבות, כיוון שבמקרים רבים אחד מבני הזוג נרתע מעצם הפניה, עם כיוון שחושש, אם משום שתופס את התהליך כ”סדרת חינוך” או בית משפט, שעלול להפוך אותו לאשם בכשלים. מציעה לקרוא את המאמרים שבהם יש תשובות מפורטות לסוגיה זו:
טיפול זוגי ביחד או בנפרד

טיפול זוגי ביחד או בנפרד

וכן טיפול זוגי – פחדים ומיתוסים

טיפול זוגי או טיפול פסיכולוגי – פחדים ומיתוסים

לגבי השאלה השניה – מה הטיפול המתאים, קשה מאד להעריך את ההתאמה, לפני שמבינים מה הבעיות והקשיים שמתקיימים בזוגיות שלהם (ולא רק מה התוצאות של אותם קשיים). באופן עקרוני, אני מאמינה שטיפול שמכוון לחולל שינוי קבוע, שילווה את הזוג מכאן והילך, אינו יכול להיות בשיטת ה”זבנג וגמרנו” ובוודאי שלא בשיטות שמוצעות לא פעם באינטרנט בסגנון “מרתון” או “טריאלטון” כזה או אחר. שינוי זוגי, כמו גם שינוי אישי, אינו רק שינוי תפיסתי חשיבתי, שאותו ניתן לחולל בזמן קצר יחסית, אלא מבוסס גם ובעיקר על שינויים רגשיים, שהם אינם תלויים רק במהירות התפיסה שלנו, אלא בעוד הרבה מאד משתנים אישותיים.

טיפול זוגי יכול להיות קצר מועד, ולהמשך לאורך תקופה. השאלה היא כמובן במה אנחנו בוחרים לטפל. תרשי לי לשער, כי זוג שהגיע אל סף הפרידה, הרי שפתרונות מהירים ו”תכלסים” ככל הנראה לא ממש יועילו להם, שכן אם היו פתרונות כאלו, הם כבר היו מוצאים אותם בעצמם. העובדה שהם מוצאים עצמם בזוגיות שאותה אינם יכולים לשאת עוד, מרמזת על קשיים, שאינם יכולים להתפתר בעיצה כזו או אחרת.

כל מטפל באופן טבעי, עובד עם הגישות אליהן הוא מרגיש מחובר, בטוח, מיומן. עם זאת, הציפייה שלי ממטפלים וותיקים, שלא ינעלו ויקדשו רק לגישה או תאוריה אחת, וידעו לשלב ביניהן, ולהתאימן למטופלים שיושבים מולם.

מקווה שהשבתי על שאלותיך, ומאחלת בהצלחה גדולה

[מאת]

תגובות