"כששניים הופכים לשלושה – הרמוניה הופכת לקונפליקט"
( Bowbly 1979)
המעבר להורות הוא אחד השינויים המשמעותיים בחייו של האדם הבוגר ובחייה של המשפחה. זהו שינוי טוטאלי ומאתגר במיוחד, המשפיע על כל מערכות החיים: האישיים, הזוגיים, החברתיים, התעסוקתיים ועוד. הצטרפות של תינוק למשפחה מצריכה ארגון מחדש של סדר היום, התפקידים והזהות: מבן / בת זוג, בעל – אישה, גם להורים של….
זהו שינוי 'ללא דרך חזרה', ללא חופשות או אפשרות לפסקי זמן ממושכים. בנוסף, התינוק ולאחר מכן הילד דורשים השקעה עצומה של משאבים פיזיים ונפשיים. נשים וגברים נוטים בשלבי ההורות המוקדמים להציב במקום נמוך את צורכיהם, רצונותיהם ושאיפותיהם האישיים מול הטיפול והדאגה לתינוק, הממלא את סדר היום ואינו מאפשר כמעט מרחב לעניינים אישיים וזוגיים.
המעבר להורות עם הולדת הילד הראשון עשוי להוות הזדמנות לצמיחה והתבגרות – אך גם עלול לעורר קשיים רגשיים, חרדות, חוסר אונים, מתחים, דיכאון וכן קונפליקטים זוגיים. מרבית הזוגות חווים רמות שונות של מצוקה עם המעבר להורות, סביב הקושי להסתגל לתפקיד החדש. רבים חשים ירידה בשביעות הרצון מהזוגיות, לחץ, קושי בחלוקת התפקידים החדשה, אכזבה ממידת המעורבות של בן הזוג במטלות, תחושת דחייה והזנחה, תסכול ופגיעה בסיפוק מיחסי מין ואינטימיות.
זוהי תקופה של שינוי המחייבת הסתגלות והתאמה למצב החדש, והסכנה למשבר זוגי קיימת כאשר בני הזוג הפכו להורים, מבלי שביססו קודם לכן את הקשר הזוגי ויצרו אינטימיות, קירבה, הבנה ושיתוף ביניהם.
אנו מציעים:
טיפול זוגי (יעוץ זוגי) או טיפול אישי ממוקד בקשיים ובמשימות המשפחתיות, במטרה לסייע לבני הזוג בתהליך המעבר להורות להגיע לאיזון מחודש, ולהסתגל לשינויים תוך התייחסות לצרכים השונים של כל אחד מהם.
הייעוץ מכוון לחזק את אותם מרכיבים זוגיים המסייעים בתהליך ההסתגלות כגון: הקשבה הדדית, קבלה, גמישות, פתיחות לעמדות ודעות שונות של בן/בת הזוג, מחויבות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית, פרגון, ציפיות ריאליות מבן/בת הזוג, מתן מרחב מחייה, אמון ונאהבות.
כמו כן יינתן דגש על ההפרדה בין המערכות השונות הזוגית וההורית, אשר נוטות להתאחד בשלבים הראשונים של ההורות.
