יחסי חמות כלה – מלחמה ושלום.

מה עלול להפוך את יחסי חמות כלה, למורכבים, רווי רגשות ומאבקי כח אינסופיים?

באילו מקרים היחסים הללו הופכים לנפיצים, ואף הרסניים עבור בבני הזוג והמשפחה המורחבת?

מה תרומתם של חברי המשפחה ליכולת להתמודד עם הקונפליקטים או להחריפם?

מה עשויים ללמד קונפליקטים עם החמות על בני הזוג עצמם?

ליחסי חמות כלה נקשרו אינספור בדיחות, סיפורים, ובשנים האחרונות אף נערכו מספר מחקרים שבחנו את מורכבות היחסים.  הפורומים שעוסקים ביחסים אלו תוססים ופעילים, כאשר עיקר הפונים אליהם באופן טבעי הן הכלות שנמצאות במצוקה, אך גם בחמוית שמרגישות לא פעם חסרות אונים לנוכח השפעתה של הכלה על הבן ומשפחתה. זוגות רבים מגיעים ל טיפול זוגי, כאשר הם מרגישים שאינם יכולים לשאת עוד את המתח והקונפליקט המלווה את היחסים הללו ומשפיע על איכות החיים הזוגית שלהם. באורח לא מפתיע קיימות גם לא מעט חמיות שביאושן פונות לטקס עיצה ולנסות להתקרב לכלה ולמשפחת הבן, במסגרת  טיפול משפחתי.

סימני אזהרה עוד טרם הנישואין – מה הם גורמי הסיכון

כאשר מראש קיימת התנגדות מצד ההורים לקשר עם בת הזוג, חוסר קבלה שלה, ביקורת ושיפוטיות באשר לבחירה של הבן, הרי שעם מיסוד הקשר, קונפליקטים שלא נפתרים הופכים את למלחמה מתמשכת המאופיינת בסגירת חשבונות הדדיים. באופן מפתיע,  גם בפעמים בהם היחסים עם החמות דווקא מתחילים ברגל ימין, ובת הזוג מתקבלת בברכה, הרי שאין בכך בהכרח הבטחה להמשך.

הבדלים בין יחסי חמות כלה לבין יחסי חמות חתן

מדוע קונפליקטים חמות כלה, שכיחים יותר בהשוואה ליחסי חתן חמיות?  הרגישות נובעת מחוסר סימטריה שקיימת ביחסי אם בן לבין אלו הקיימים בין האם לביתה. בעוד על הבן לעבור תהליכי פרידה מהאם, לתפוס עצמו כשונה ואחר ממנה, על מנת  לגבש זהות גברית,  ובהמשך לבחור בבת זוג ולדבוק בה כאחת והיחידה. מנגד,  הבת יכולה להשאר מזוהה עם האם כאשה, דומה לה, ולמרות המחיר הרגשי הכרוך בחוסר הנפרדות שלה, גם הבחירה בבן הזוג, מאיימת פחות על הקשר ביניהן. תהליך “עזיבת הקן” של הבן מהאם אינו קל ופשוט, הוא מחייב הן את הבן והן את האם לקבל את הנפרדות ולאפשר אותה. אמהות שיעודדו תלות, בשל צרכי שליטה וחרדה שלהן, לא יאפשרו לבניהן לפתח חיים עצמאיים, ולמעשה יותירו אותם מבחינה רגשית, במקום ילדי, חלש,  ולא פנוי למעשה לבניית חיים עצמאיים אישיים וזוגיים.

אמהות שאינן מאפשרות נפרדות

אמהות אלו ידרשו ולרוב גם יקבלו דיווח ומידע מלא מהבן על חייו האינטימיים, הן תעודדנה אותו להעזר בהן גם בתחומים בהם מסוגל לפעול בעצמו. הן יעבירו מסרים של חוסר אמון ביכולתו להתמודד לבדו עם קשיים, ויגלו מעורבות יתר ובעיקר התערבות בתחומים שונים בחייו הבוגרים. כניסה של אשה לחייו, עלולה להתפס בעיניהן כמסוכנת ומאימת במיוחד. עצם הבחירה שלו בה, נחווית אף כסוג של בגידה, והליכה אחר אשה אחרת. במרבית המקרים, אנו נמצא כי הזוגיות של האם עצמה חלשה ולא מספקת, ולמעשה הקשר עם הבן נחווה כסוג של פיצוי על יחסים זוגיים חסרים שלה. מכאן, הדרך לקונפליקט קצרה ביותר. כל ניסיון של הבן ובת הזוג להתוות גבולות בינה לביניהם, עלול להתקל בהתנגדות ובזעם מצידה, כאשר הכלה משמשת כמושא לתסכול ולכעס. זו תספוג ביקורת, השמצות, והערכה נמוכה  שהרי אף אחת לא טובה דייה עבור הילד היקר והמיוחד.

בין הפטיש לסדן: בן הזוג שנמצא בין האם לבין בת הזוג

בן הזוג עצמו, תורם את חלקו, ליחסים המורכבים שבין אמו לבת הזוג, בעיקר כאשר הוא אינו מרגיש בטוח בנפרדות שלו, ונאחז בקשר עם האם. לעיתים יתפוס את הניסיון של בת הזוג לתפוס את מקומה לצידו, כאיום על הקשר עם אמו. הראייה שלו את עצמו ואת אמו כחלק מיישות אחת, הופכת כל טענה ואי הסכמה של בת הזוג כלפי האם, ככזו המופנית ישירות אליו.  במצבים אלו, לא תיתכן בניית זוגיות קרובה ואינטימית, שכן הקשר אינו בין שניים אלא הנו חלק מ”שלישייה” עם האם.

יהיו פעמים בהם ימלא תפקיד של חייל או”ם המפריד בין הניצים , ומחפש עמדה “אובייקטיבית”, בין אמו לבת הזוג. הניסיון של המנעות מעימות, ואי הצבת גבולות, עלול רק להחריף את הבעיה, שכן הוא ימצא עצמו פוגע ונפגע.

לעיתים הקושי של הבן להתעמת מול אמו, בשל החשש לאבד את הקרבה לאם ואהבתה אליו על מזבח העצמאות, יבוא לידי ביטוי דרך קול הכלה. וכך העימות הבלתי אפשרי בין הבן לאמו, יגרור ויעורר את העימות ישיר בין בת הזוג, לאמו. למעשה, השתיקה שלו, ההמנעות מקונפליקטים, החשש מהצבת גבולות ומניעת החודרנות של האם לחייו, מאלץ את בת הזוג להעז לפעול במקומו ולעמוד בחזית מול אמו.

ציפיות לא מציאותיות ליחסי אם בת

כאמור, יחסי כלה חמות עלולים להתקל במכשולים גם כאשר נקודת ההתחלה היתה טובה, וכניסת הכלה למשפחה לא רק שלא עוררה התנגדות, אלא מימשה סוג של ציפייה או שמא פנטזיה שבת הזוג תהפוך במובן מסויים לבת נוספת במשפחה.  לעיתים זו משותפת הן לכלה וגם של החמות. פעמים רבות, ציפייה זו מתפתחת  כאשר לחמות עצמה אין בנות או כאשר הבכלה מגיעה מקשר בעייתי ומרוחק עם אמה. הקושי לעמוד בציפיות הללו, האכזבות כאשר המציאות מוכיחה שוב ושוב שהכלה לא תוכל להיות הבת, והחמות לא תוכל לשמש תחליף אם,  עלולה אף היא ליצור תסכול ואכזבה, ולגרום לפגיעה בקשר.

חוסר נפרדות מההורים של שני בני הזוג

באופן לא מפתיע, נמצא כי בני זוג בוחרים זה בזה, גם מתוך צרכים משותפים, שאינם מודעים להם. פעמים רבות, גם כאשר הקשיים מתמקדים ביחסי כלה חמות, אנו נמצא כי שני בני הזוג, לא השלימו תהליכי פרידה מהוריהם, ועדין מאד עסוקים בעיניינים לא סגורים מעברם, ובקשריהם עם הוריהם. במקרים רבים גם הכלה עצמה עדין נמצאת בשלב של פרידה מהוריה, עסוקה בקונפליקטים עמם, גם מהווה ובעיקר מהעבר, כאשר חלקם מודעים ועל פני השטח, ואילו חלקם הודחקו ופחות מודעים. הקונפליקט עם החמות עלול לשמש טריגר לאותם פצעי ילדות והתבגרות שלא טופלו עד כה. לא פעם הכעס על החמיות כולל ומועצם על ידי כעסים שהודחקו כלפי ההורים. מול החמות קל יותר להתעמת, שכן המחיר שבאבדן הקשר עימה זניח לעומת המחיר של עימות מול ההורים.

היבטים תרבותיים חברתיים ביחסי חמות כלה

בישראל, שהיא מדינת הגירה, לא ניתן יהיה להבין את מורכבות הבעיות המשפחתיות, מבלי להתייחס לרקע החברתי – תרבותי שעשוי להשפיע על תפיסות עולם, מסורת, הבנות. פערים תרבותיים יכולים להסביר חלק ניכר מהקונפליקטים, ומהפחד של כל אחד מבני הזוג כמו גם של המשפחה, לאבד את הזהות הייחודית שלו בתוך המשפחה החדשה שנבנית. ישנן תרבויות שבהן לקשר עם משפחת המוצא משמעות חזקה במיוחד, והצורך בלכידות המשפחתית גובר על צרכי נפרדות ועצמאות. במשפחות אלו, לרצונותיהם של ההורים משקל רב הגובר לא פעם על צרכי בני הזוג. משפחות אלו יקדשו את הציות להורים, ויפעילו סנקציות כנגד כל ניסיון למרוד באוטוריטה של ההורים.

לסיכום, רעיונות וכיווני חשיבה ופעולה:

  • חשוב להבין את מורכבות היחסים, ללבן אותם עוד טרם החתונה ולמסד חוזה זוגי ומשפחתי באשר לגבולות הקיימים בין בני הזוג לבין משפחות המוצא.
  • מוטב להשאיר את הפנטזיה על יחסי אם בת כמשאלה בלבד, ולהבין שהוא לא יוכל לעולם להיות התחליף לקשר זה.
  • להמנע מעמדת ה”משקיף” ולא לאפשר ביקרות ושיפוט הפוגעים בבת הזוג.
  • על בן הזוג לסרב לשמש ככותל דמעות וספוג לטענות כלפי בת הזוג.
  • מומלץ לעודד ולחזק כל צעד שבן הזוג עושה לכיוון של פרידה והצבת גבולות כלפי משפחת המוצא.
  • לזכור היטב כי פרידה בשום פנים אינה ניתוק. הקשר עם משפחות המוצא חשוב הן לכל אחד מבני הזוג, לזוגיות עצמה וגם לנכדים.
  • לעיתים קשר קונפליקטואלי עם החמות, מלמד על קשיים בזוגיות עצמה ובקושי לכונן אינטימיות רגשית, ומכאן שיהיה נכון לתת דגש לקשרים בין בני הזוג עצמם.
  • אם קשה לבד להתמודד עם מורכבות היחסים, ייעוץ זוגי מקצועי בהחלט עשוי לאפשר את תהליך הפרידה ממשפחת המוצא והבנייה של הקשר הזוגי.

פרופיל מחבר – ד”ר גלית לזר