תקשורת זוגית

בעיות בתקשורת הזוגית

התלונה על בעיות בתקשורת הזוגית חוזרת שוב ושוב בפניות לטיפול זוגי. רחלי ויאיר (שמות בדויים כמובן) זוג בתחילת שנות ה 40 לחייהם, פנו ותארו את הקשיים ביניהם "אנחנו פשוט לא מסתדרים בינינו, לא מבינים זה את זה: הוא מייד מגיב בכעס מבטל את דברי, היא ישר נפגעת ומתכנסת בעצמה ובשתיקותיה…" המשותף לשניהם היתה העייפות הרבה והכאב שבאו לידי ביטוי מוחשי בשפת הגוף שדיברה: הם התיישבו מרוחקים, מבטיהם הופנו הצידה או אלי, ונמנעו מלהישיר מבטים זה לזה.

תקשורת זוגית

תקשורת זוגית לקויה משבשת ופוגעת בקשר הזוגי, מותירה את בני הזוג בתחושה קשה של מצוקה ובדידות. כאשר האדם הקרוב ביותר אלי, אינו מסוגל להבין אותי ואת תחושותי, בקשותי, רצונותי, כאבי אני נותר ללא שותף וללא תמיכה. אין פלא שהעדר תקשורת מילולית, פיזית ורגשית, היא הרסנית ומזיקה, ועלולה להוביל להתרחקות וייאוש ואף דיכאון מהאפשרות לזכות בתמיכה רגשית.

באופן כללי ניתן להצביע על מספר גורמים שכיחים שפוגעים ויוצרים בעיות בתקשורת הזוגית:

1. פירושים מוטעים שאנו מעניקים זה לדברי זה ומקורם בתפיסות מוקדמות שלנו את האחר
2. ציפיות לא מציאותיות כי האחר יבין אותי מבלי שאצטרך להסביר במפורש את כאבי
3. קושי לקבל ולהשלים עם "חוסר השלמות" והשונות הקיימת בין בני הזוג
4. משקעי עבר והתנסויות בקשרים מוקדמים (בעיקר עם ההורים, אך לא רק) בהן מי מבני הזוג חווה דמות משמעותית כלא רגישה, נענית, ואדישה כלפיו.
5. קושי של אחד או שני בני הזוג לבטא את רגשותיהם, ולהיות אמפתיים (להבין את רגשות הזולת)
6. משקעי עבר בין בני הזוג,כעסים ופגיעות שלא עובדו ולא נפתרו ורוחשים מתחת לפני הקרקע.

פירושים מוטעים:

קשיים בתקשורת הזוגית יכולים להתפתח כתוצאה מהדרך בה כל אחד מבני הזוג מעביר את המסרים שלו, מבטא את רצונותיו ומשאלותיו, ובדרך בה האחר קולט, מפרש, מבין ומסוגל לגלות אמפתיה כלפי אותם מסרים. לדוגמא: רחלי תארה את בן זוגה כנוקשה, כמי שאינו מסוגל לוותר ולהגיע לפשרות, ולכן באופן אוטומטי תפסה פעמים רבות את דבריו ואפילו את תנועות גופו,  כניסיון לאכוף את דעתו, לשלוט, ולהצר את צעדיה. יאיר, תפס את רחלי כקרה ומרוחקת, ולכן כל פעם שהיה נדמה לו שהיא מתכנסת בעצמה, וזקוקה גם למספר רגעים לעצמה, הוא פרש זאת כדחייה שלו, כהתנתקות וכעלבון כלפיו. פירושים אלו לרוב ניתנים באופן אוטומטי, שאינו בהכרח מודע, וכמובן שאינו בהכרח נכון.

ציפיות לא מציאותיות

חלק ניכר מהקשיים בתקשורת הנם תולדה של ציפיות לא מציאותית כי האחר יקרא, יפרש, יבין, וייענה למצוקה שאני חווה, בלי שאאלץ להסביר את עצמי במילים, להצביע על המקום הכואב. ציפייה זו דומה לציפייה של הילד כי אימו תבין ותענה לצרכיו גם כאשר בוכה ואינו מסוגל לבטא את עצמו במילים. למרבית הזוגית נותר זכרון חיובי מהשלבים הראשונים של הקשר, כאשר היה נדמה להם שהם מבינים זה את זה ללא מילים, כשהם מסוגלים לקבל ולתת לאחר את מבוקשו, רק מתוך התחושה הפנימית. זו כמובן אשליה, שאחראים לה ההורמונים וההתלהבות הראשונית מהאחר, אלא שההתפקחות קשה למדי.

כאשר בן הזוג כמובן כושלים במשימה (הבלתי אפשרית) הרי האכזבה רבה, הדכדוך, והייאוש מפני האפשרות להרגיש בטוח, מוגן ומוכל על ידי האחר שאמור להיות שם עבורי.

אי השלמה עם חוסר המושלמות של האחר

פעמים רבות אנו מאמינים שעם קצת רצון טוב ומאמץ, בן הזוג שלנו עשוי לשנות מ"הרגליו הרעים", אנחנו רק צריכים להסביר ולשכנע אותו שהוא טועה ועליו להשתנות. הניסיון ל"תקן" לעצב מחדש, ל"גייר" את בן הזוג, על מנת שיהיה מי שאנחנו רוצים שיהיה, מה שחסר לנו, ואף תכונות שלנו שאנחנו עצמנו לא מודעים אליהן, עלול להפוך את התקשורת הזוגית לקונפליקט ארוך ומתמשך. על פני השטח יעלו מאבקי כוח אינסופיים, שבהם אחד או שני הצדדים חשים מאויימים, מבוקרים, מואשמים, ולכן נמנעים ככל האפשר מתקשורת ישירה. יאיר ורחלי באו לטיפול עם ציפייה שהמטפלת תסייע להם לשנות את בני הזג שלהם, שהרי גם היא תראה את האבסורד שבהתנהגותו, ותסייע לו, במקום שהם נכשלו  להבין זאת. לאורך השנים הם ניסו בדרכים שונות לנסות ולהשפיע על האחר להשתנות,  תחילה באמצעות "הסברים", שאותם עד מהרה החליפו הכעס הענישה וההתרחקות. שיח ביניהם הפך עד מהרה לשיח חרשים, שכל צד מתבצר בעמדתו הצודקת, הבלתי מתפשרת, זו שאינה מקבלת את האחר על חולשותיו, העדפותיו ובחירותיו.

לרוב, תפיסות מעין אלו מחזקות דפוסי תקשורת שנקראים בשפה המקצועית "פאסיב אגרסיב"  – כלומר, תקשורת שבה הכעס והתסכול באים לידי ביטוי, באופן שאינו מודע, דרך אי עשייה, או המנעות מתגובה לאחר::"במקרה שכחתי לקנות לך את מה שביקשת" , "לא שמתי לב שהשארתי אחרי לכלוך", "לא חשבתי להציע לך קפה כאשר הכנתי לעצמי" וכד'.

לקריאה נוספת:

משקעי עבר והתנסות בקשרים עם דמויות משמעותיות

קצרים בתקשורת, מתחברים גם ל"רוחות הרפאים" מן העבר, להם עשויה להיות השפעה על הקשר בההווה – לטוב, ולטוב פחות…
כדי להבין זאת, יש צורך לבחון ולהכיר את ההסטוריה האישית אותה נושא כל אחד מבני הזוג. התנסויות הללו קשורות בעיקר למידת הביטחון בקשר שנרכש כבר ביחסים המוקדמים עם הדמויות המשמעותיות בחיי התינוק והילד – בעיקר ההורים, אך לא רק.

מעבר להורות - ייעוץ זוגי
דמות משמועתית בטוחה אשר טיפלה בפעוט ובילד והפגינה מידה סבירה של רגישות, הענות למצוקתו, היתה עקבית וצפויה בתגובותיה, היתה נוכחת אך גם אפשרה מרחב – נחוותה על ידי הילד כגורם בטוח, מגן, ומחזק. מנגד דמות שלא היתה פנויה מבחינה רגשית עבור הילד (מסיבות שונות – משברי חיים, דיכאון, אישיות מורכבת המרוכזת בעצמה), תבנה אצל הילד תפיסה וציפייה לחוסר הענות והבנה של האדם האחר הניצב מולו. התקשורת של אותו אדם עם העולם עלולה להיות לא בטוחה ולא יציבה. כמובן שמדובר בתהליכים מורכבים, שאינם מתחילים ומסתיימים בהכרח בגיל הרך, ואותם ניתן לחזק ולשקם גם בהמשך החיים ובהזדמנויות לחוויות מתקנות שנקרות בדרכינו.

עוד בנושא ביטחון בקשר:

אנשים אלו, שחוו את העולם כלא בטוח ולא יציב, עלולים לתפוס גם את בן הזוג כמי שלא ניתן לסמוך עליו, או לחילופין, למי שאמור לספק ולתת ולמלא את כל מה שלא ניתן בעבר. וכך האכזבה מהיכולת לתקשר עם האחר מובנית כבר בתפיסת הקשר, ולעיתים ללא קשר לבן הזוג הנבחר.

קושי של אחד או שני בני הזוג לבטא עצמם ולהיות אמפתיים כלפי האחר

קשיים רגשיים שונים, עלולים לעכב או לחבל ביכולת של האדם לבטא באופן ברור וישיר את תחושותיו, רצונותיו, מאוויו, ולרוב גם לגלות הבנה – אמפתיה כלפי רגשות הצד האחר. קושי זה מקורו במנגנוני הגנה שהתפתחו עם השנים, ואשר "לימדו" את האדם, כי מוטב לו לשמור ולהדחיק את תחושותיו, שכן אין אפשרות לזכות לאמפתיה מהאחר המשמעותי (לרוב, ההורה). יתרה מכך, כל גילוי של רגשות נתקל בתגובה קשה, מזלזלת, משפילה. ילד שלמד שאסור לו לעולם לבכות, שאין מקום לחיבוק, לביטויי אהבה, וכאשר ניסה לקבל זאת, זכה לתגובה קרירה, התעלמות, או זילזול, ילמד להדחיק רגשות אלו, ולשמור אותן עמוק בנפשו, על מנת להמנע מכאב נוסף, כתוצאה מחוסר הקבלה. ילדים שגדלו בבתים שבהם ההורים היו נוקשים, ולא היתה בהם מקום לרכות, לקרבה רגשית ופיזית, עלולים להפוך לאנשים שנמנעים ואף חרדים מכל ביטויי רגשי, שלהם ושל זולתם. באופן מוזר, אותם אנשים, פעמים רבות, בוחרים בני זוג, שדווקא מרבים לבטא, לעיתים באופן מוגזם רגשות, ולאחר ההתלהבות הראשונית, זו הופכת להיות עבורם מעמסה, והם חשים אי נוחות וכעס כלפיהם.

 משקעי העבר – כאשר בעיות מטואטאות מתחת לשטיח.

תקשורת חסרה ולקויה, תוביל לעיתים לניסיונות טיוח, טיאטוא והדחקה של רגשות כואבים הדדיים. לרוב בני הזוג או אחד מהם, יחששו מעימות, ויעשו מאמצים רבים כדי להמנע ממנו.

החשש של רחלי ויאיר מפני האפשרות לכעוס או גרוע מכך להיות נזוף על ידי האחר, גרם לשניהם "להמשיך הלאה" בכל מקרה ובכל מחיר. בעיות, תסכול, מרמור, אי הסכמות נדחקו לקרן זווית, אך חלחלו וסדקו את יסודות הקשר.  בפראפרזה על "חוק המסה", כעס ותסכול, "אינם נוצרים יש מאין ואינם נעלמים מעצמם – לכל היותר הם משנים צורה". וכך הפך השיח בין רחלי ויאיר למצומצם, פונקציונלי ומרוחק. החשש מפני עימות, הוביל אותם לנתב את הכעסים למקומות שונים. הם הרבו "לעשות" את הכעס במקום לדבר עליו. של רחלי ויאיר, רחלי היתה מפגינה את הכעס בשתיקותיה והסתגרותה, ואילו יאיר היה מבטא את הכעס הלא מדובר כאשר זלזל בנושאים שהיו חשובים לרחלי כמו איחורים חוזרים, ניקיון  הבית, חלוקת תפקידים ביניהם וכד'.

לעיתים פחד מעימות עלול אף להוביל למשברי אמון ובגידות. כאשר לא ניתן לשוחח, להתקרב, להתעמת ולשרוד את העימות, תחושת האינטימיות הרגשית נפגעת, והפיתוי לחפש פרטנר ולמצוא זאת מחוץ לקשר גובר.

הייעוץ הזוגי

הייעוץ הזוגי במקרה של רחלי ויאיר, התמקד בניסיון לאפשר לשניהם לבחון מחדש את הרגשות ההדדיים, ובמקביל לחזק את התקשורת הזוגית. הם למדו לבטא את עצמם ואת רגשותיהם מבלי לחשוש מתגובות האחר, ובה בעת גם להקשיב זה לזה באופן רגיש וזהיר, תוך בדיקה חוזרת של המסרים ההדדים.

ייעוץ זוגי

ניתן דגש לפירושים שהם העניקו זה לדברי זה, על מנת לצמצם את הנטייה לפרשנות מוטעה ומוקדמת מידי הניתנת באופן אוטומטי. נפתח פתח לגעת בחוויות העבר האישיות והזוגיות, מתוך רצון לחזק את ההבנה שעולמם הפנימי אינו בהכרח תואם את זה של האחר, אך יש בו יכולת של קבלה והשלמה עימו. הם חשו פחות מאויימים כאשר שיתפו את האחר ברצונות שלהם, באופן ישיר ומובן, אך גם הצליחו להנות כאשר מעת לעת, מי מהם הצליח להגיב ולזהות בעצמו מסרים שלא נאמרו בצורה מפורשת, ולהתייחס לכך כאל בונוס, ולא כאל משאלת לב שחייבת להתממש.

פרופיל מחבר