"כאשר שניים הופכים לשלישייה" – המעבר מזוגיות למשפחה עם הולדת ילד ראשון

"כששניים הופכים שלישיה – הרמוניה הופכת קונפליקט" – במשפט קצר וקולע, סיכם Bowlby אבי תאורית ההתקשרות, את השינוי הדרמטי שחווים זוגות עם הולדת הילד הראשון.

זוגיות במשבר אחרי לידה

בין לילה חיינו משתנים מקצה לקצה – אנו משתעבדים לאורח חיים חדש בלתי נגמר, ובלתי פוסק. עלינו ללמוד תוך  זמן קצר למלא אחר המשימות שנוספו לנו וזאת בלי שנעבור הכנה מתאימה, נתאמן אט אט בכלים המתאימים, ללא דף הנחיות, וכמובן ללא שובר החזרה, ומבלי שנוכל להסיר את המועמדות מהתפקיד הרם.

עד מהרה אנו חווים יטב במשקל העצום של האחריות המוטל עלינו, המלווה בעייפות פיזית ומנטלית בלתי נמנעת.

ילד ואופניים - טיפול זוגי

דן ואסנת התקשרו וביקשו לקבוע בהקדם פגישה במסגרת טיפול זוגי , באופן מפתיע הם ביטלו שוב ושוב את הפגישה שנקבעה בהתרעה קצרה. פעם היו אלו כאבי אזניים של הילד, פעם השמרטף "הבריזה", פעם אחרת היו הרוגים מעייפות, אחרי מספר לילות בהם ניסו להרדים את הפעוט ללא הצלחה – "אולי כדאי שיבוא כבר איתנו, הוא ישחק במשהו וממש לא יפריע…"

ובאמת מדוע שלא יגיע, תמהתי, הרי אם הוא כבר מנהל את חייכם, מדוע ייפקד מקומו דווקא מהחדר בו מתקיים טיפול זוגי?

כאשר התקיימה לבסוף הפגישה, מצאתי זוג צעיר, עייף, מותש, כעוס, וממורמר, הורים לילד ראשון וחמוד כבן שנה +. הם תארו את השנה הראשונה לחייו, והראשונה להורות כקשה בחייהם. שניהם אמנם חיכו להורות, התכוננו וציפו לה, אבל המציאות שבה נתקלו, היתה קשה ומורכבת, ובעיקר שונה מכל מה שדימיינו על עצמם כהורים.

עוד בנושא:

למעשה, הפנייה לתהליך של טיפול זוגי היתה עבורם המוצא האחרון – שניהם הרגישו שקיבלו ילד, אבל הפסידו את הקשר הזוגי, ולכן ביקשו להשיב לעצמם את שאבד: את תחושת ה"ביחד", הקרבה, האינטימיות, השותפות שמעבר לחלוקת המטלות היום יומיות ועבודות הבית הבלתי מסתיימות.

לא חיכיתי זמן רב עד שהאשמות הדדיות הופנו לזה כלפי זה: "אתה לא מעריך בכלל את המאמצים והקושי בלהיות אמא 24 שעות ביממה", "אפילו שאני כבר מבקשת קצת סיוע ועזרה אתה דוחה ומצליח להתחמק, נשאר לעבוד עד שעות הערב המאוחרות, וכשאתה מועיל להגיע אז אתה נתקע מול המיילים, האינטרנט או ערוץ הספורט". "אני מרגישה שלא באמת אכפת לך ממני, וזה שאתה מועיל לקום פעם או פעמיים בלילה לילד זה עדיין לא הופך אותך לאב השנה" – התלוננה אסנת .

"את שכחת מקיומי, הפכת להיות אמא ואני לא מענין אותך"

דן מצידו לא נשאר חייב: "הילד אמנם נפלא, אבל אני מרגיש, שאיבדתי בדרך את אסנת, מאז הלידה אני לא קיים עבורה, את עסוקה רק בילד, מגיבה בלחץ לכל אירוע, לא באמת סומכת עלי, יש לך ביקורת על הדרך בה אני מטפל בילד, אה, ומסקס כבר שכחתי, נראה שהפסיק לעניין אותך, את עושה טובה בכל פעם שאת כבר מוכנה"

הטענות שהשמיעו אסנת ודן בטיפול זוגי מוכרות לנו היטב. זוגות רבים עוברים טלטלה בקשר הזוגי במהלך השנה הראשונה להולדת ילדם הראשון (יהיו כאלו שהקשיים יופיעו דווקא בילד השני).

השינוי הקיצוני שהתחולל בחייהם מחייב תהליך הסתגלות מהיר וחיפוש אחר איזון מחודש ושונה מזה שהיה קודם ללידה. הגוזל חסר הישע שמצטרף למשפחה כשמו כן הוא: גוזל את כל האנרגיות, המשאבים, הכוחות, תשומת הלב, ומוסיף מידה רבה של מתחים לחצים וחרדות לחיים.

הזוגיות, שקודם עמדה בבסיס הקשר, נדחקת למקום נמוך בסדר העדיפויות, ולפניה משתרך תור ארוך ומתיש של "צריך", "חייב", "מיידי" – הכל על פי תכתיבי העולל.

משבר במשפחה

הצטברות לחצים שנוטים להתפרץ

העייפות, השחיקה מהטיפול האינסופי בתינוק, העול הרגשי, הניסיון למלא עוד תפקידים בבית, במקום העבודה, המחויבויות החברתיות והמשפחתיות – כל אלו יוצרים עומס אינסופי שלעיתים קרובות מתפרץ דווקא במקום בו אנו מרגישים בטוחים ביותר – בקשר הזוגי. דווקא במקום בו אנו חשים מוגנים ושדבר רע לא יקרה (הרי אנחנו חשים מוחייבות ואוהבים זאת את זה), דווקא שם אנו עלולים להדרש למחיר היקר שגובה השינוי, גם אם היה רצוי ומיוחל.

יש זוגות שלאחר תקופה יסתגלו ויתאמו עצמם למציאות החדשה, הם יריגישו מיומנים ובטוחים יותר בהורות, ויצליחו לחזור לשגרת חיים קבועה פחות או יותר, לעיסוקים מחוץ לבית, לקשרים חברתיים ואף יהנו מהזוגיות תוך מציאת  זמן ומרחב לעצמם.

מנגד, זוגות רבים יגלו קושי להשיב את הרומנטיקה, האינטימיות המינית  והרגשית, את התשוקה והספונטניות. תוך זמן קצר הם יגלו לדאבונם שלא לעולם חוסן, והזוגיות מתקשה לשרוד אם היא נותרת ללא "חומרי בערה".

חלק עיקרי בתהליך זה של  טיפול זוגי גם אצל דן ואסנת נסוב סביב המודעות לצרכים האישיים והזוגיים, של שניהם. הם שבו ונזכרו בזמנים שקדמו להורות אז היו "רק" זוג אוהבים. בימים בהם חשו במשיכה הדדית ודאגו לבטא אותה, הם הפתיעו זה את זה, הרבו לצאת ולבילויים משותפים. דן דיבר על כך שאסנת הקפידה מאד על ההופעה החיצונית, עד הלידה. הטרנינגים הישנים שלה שהיו שמורים בזמנו, רק לעבודות הבית, הפכו עתה ל"לבוש הרשמי" הקבוע בבית.

אסנת נזכרה כיצד דן, שהשתדל להצחיק אותה להחמיא לחזר ולפרגן, הפך אחרי הלידה לביקורתי, תובעני, ומצא במחשב "עיר מקלט" לענייני עבודה וסיפוק צרכיו המיניים.

טיפול זוגי כעבודה על התקרבות מחודשת וחיזוק הקשר

טיפול זוגי זה התמקד בעבודה על ההתקרבות המחודשת וחיזוק הקשר מתוך מודעות והבנה לצרכים ולרצונות של כל אחד מהם.

דן ואסנת הכירו ברגשות האשמה ביחס להורות ולמדו לצמצם אותם ולהרגיש נוח ובטוח יותר עם ההחלטות על יציאה לבילוי ערב מחוץ לבית, סופשבוע זוגי תוך גיוס הסבים והסבתות לשמירה על הילד.

דן הבין שההימנעות של אסנת מסקס אינה מכוונת להעניש אותו וכן אינה דרך לדחותו. הוא למד להשקיע יותר בחיזור, התקרבות, הקשבה, ונתן לאסנת את התחושה שהיא אהובה מוערכת ונחשקת מבלי שהיא מיד תפרש זאת כתביעה ליחסי מין ותגיב בעלבון.

זוג ועגלת תינוק - טיפול זוגי

אסנת, מצידה, הכירה בשינויים הפיזיים שעברה ולמדה להתחבר לגופה מחדש. היא הצליחה לתפוס עצמה לא רק כאמא במשרה מלאה, אלא גם כאדם וכבת זוג נשית ומינית. היא החלה להבחין ולפנות מקום גם לצרכים שלה ולמדה למצוא דרך למלא מצברים – שיעורי יוגה, יציאה מעת לעת עם חברות, או סתם מנוחה רגועה עם ספר – מבלי להתייסר בשלי הזנחת תפקידיה כאם.

אצל דן פחת הצורך למצוא דרכי מילוט מהקשר, ההתקרבות ביניהם הובילה להגבלת השעות מול מסך המחשב וכן הרצון להסתגר.

עם התקדמות התהליך, דן ואסנת למדו לנהל שיח פתוח על הצרכים האישיים מבלי לחוש קרבנות זה של זה. הם אפשרו לעצמם לסמוך ולהיתמך מבלי שהתנהגויות אלו יתפרשו על ידי האחר כסוג של ביקורת או פגיעה.

לאחר תקופה לא ארוכה הם הרגישו שהם שוב מסוגלים למצוא איזון מתאים וטוב יותר בין הלחצים ומחויבויות היומיום לבין הצרכים האישיים והזוגיים שלהם. שניהם החלו להרגיש בצורך ההדדי בקירבה פיזית, מינית ורגשית. למעשה, הם למדו להיעזר במקום להחליש ולפגוע זה בזה.

טיפול זוגי זה הגיע לידי סיום כשבפגישה האחרונה, שהתקיימה בסמיכות ליום הנישואים שלהם, הפתיעה דן ואסנת והזמינה צימר לסוף שבוע משותף של רומנטיקה זוגית – ובמקביל הציעה סוף שבוע מהנה של סבתאוּת להוריה, שנותרו עם הפעוט.

המעבר להורות הוא אחד השינויים המשמעותיים בחייו של האדם הבוגר ובחייה של המשפחה. זהו שינוי טוטאלי ומאתגר במיוחד, המשפיע על כל מערכות החיים: האישיים, הזוגיים, החברתיים, התעסוקתיים ועוד. הצטרפות של תינוק למשפחה מצריכה ארגון מחדש של סדר היום, התפקידים והזהות: מבן / בת זוג, בעל – אישה, גם להורים של….

זהו שינוי 'ללא דרך חזרה', ללא חופשות או אפשרות לפסקי זמן ממושכים. בנוסף, התינוק ולאחר מכן הילד דורשים השקעה עצומה של משאבים פיזיים ונפשיים. נשים וגברים נוטים בשלבי ההורות המוקדמים להציב במקום נמוך את צורכיהם, רצונותיהם ושאיפותיהם האישיים מול הטיפול והדאגה לתינוק, הממלא את סדר היום ואינו מאפשר כמעט מרחב לעניינים אישיים וזוגיים.

המעבר להורות עם הולדת הילד הראשון עשוי להוות הזדמנות לצמיחה והתבגרות – אך גם עלול לעורר קשיים רגשיים, חרדות, חוסר אונים, מתחים, דיכאון וכן קונפליקטים זוגיים. מרבית הזוגות חווים רמות שונות של מצוקה עם המעבר להורות, סביב הקושי להסתגל לתפקיד החדש. רבים חשים ירידה בשביעות הרצון מהזוגיות, לחץ, קושי בחלוקת התפקידים החדשה, אכזבה ממידת המעורבות של בן הזוג במטלות, תחושת דחייה והזנחה, תסכול ופגיעה בסיפוק מיחסי מין ואינטימיות.

זוהי תקופה של שינוי המחייבת הסתגלות והתאמה למצב החדש, והסכנה למשבר זוגי קיימת כאשר בני הזוג הפכו להורים, מבלי שביססו קודם לכן את הקשר הזוגי ויצרו אינטימיות, קירבה, הבנה ושיתוף ביניהם.

אנו מציעים:

טיפול זוגי או טיפול אישי ממוקד בקשיים ובמשימות המשפחתיות, במטרה לסייע לבני הזוג להגיע לאיזון מחודש, ולהסתגל לשינויים תוך התייחסות לצרכים השונים של כל אחד מהם.
הייעוץ מכוון לחזק את אותם מרכיבים זוגיים המסייעים בתהליך ההסתגלות כגון: הקשבה הדדית, קבלה, גמישות, פתיחות לעמדות ודעות שונות של בן/בת הזוג, מחויבות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית, פרגון, ציפיות ריאליות מבן/בת הזוג, מתן מרחב מחייה, אמון ונאהבות.

כמו כן יינתן דגש על ההפרדה בין המערכות השונות הזוגית וההורית, אשר נוטות להתאחד בשלבים הראשונים של ההורות .

פרופיל מחבר – ד"ר גלית לזר

שם

טלפון

דוא"ל

מקום מגורים:


077-212-8002מענה 24 שעות ביממה
ד"ר גלית לזר 050-8668268

סיבת הפניה