טיפול זוגי ומשפחתי בימי קורונה

כולנו חווים ימים לא פשוטים של מציאות לא מוכרת, שסיומה אינו נראה בטווח הנראה לעין. לאיש מאיתנו לא ברורות ההשלכות, המשמעויות, והשינויים שעוד נכונו לנו, במעבר מסגר לסדר חדש.

יש מי שהמעבר למציאות החדשה על אף ההגבלות והריחוק החברתי, דווקא אפשר לו להאט את הקצב, לעצור לרגע את המרוץ ולהקדיש זמן למשפחה, לתחביבים, ולמנוחה, ואילו אחרים חווים את הבדידות, הפחד מפני העתיד, את ההגבלות והאיומים, הפגיעה בבטחון הכלכלי והתעסוקתי, והם חשים שעולמם התערער ומי יודע מתי ואיך ישובו לאיזון נפשי.

גם בקרב משפחות וזוגות יש מי שהשינוי והזמן שהתפנה הוביל לחיבור וקרבה, ואילו יש כאלו המדווחים כי ההגבלות על המרחב האישי, מעוררים בהם אי לחץ, מתח וחוסר נוחות, הבאים לידי ביטוי בין היתר באי שקט, דכדוך, הפרעות שינה, אכילה לא מווסתת, כעסים וחרדה.

קשיים ובעיות שהתקיימו בעבר, לא רק שלא נעלמו עם פרוץ המשבר, הם עלולים להחריף, כאשר אנו מצווים להמצא זה עם זה 24/7 תוך הגבלות וצמצום המרחב האישי: זוג שסבל מריחוק והעדר אינטימיות, שחיקה וחוסר עניין זה בזה, בימי השגרה יכול היה למצוא "פתחי מילוט" מהקשר באמצעות עבודה עד השעות המאוחרות, לימודים, תחביבים, חברים וכד'. עתה ה"ביחד'נס" הכפוי והאינטנסיבי, חושף ביתר שאת את חווית ה"אין" והחסר שבקשר, ומעצים עבורם את המצוקה והייאוש.

טיפול אישי, זוגי ומשפחתי, נדרש אם כן גם בימי קורונה, אולי אף יותר מבעבר. הדרך בה אנו מציעים להמשיך טיפולים קיימים או להתחיל חדשים, הנה באמצעות הטיפול מרחוק בזום, סקייפ, ווטאפ וכד'.

באופן מובן, השינוי עשוי לעורר חששות והתנגדויות מובנות. מדובר באתגר לא פשוט עבור המטופלים אך גם עבורנו כאנשי טיפול, שאמונים על המגע והקשר האנושי הבלתי אמצעי, לנוכחות הפיזית של הנמצאים מולנו, המאפשרת האזנה לתקשורת הלא מילולית והחושית, ומרחיבה את היכולת שלנו להקלה על הכאב.

אנו רואים במפגשים מרחוק אילוץ שנועד להגן על בריאותם של המטופלים ושלנו עצמנו, אך מניסיון רב שצברנו, בטיפולים מרחוק במטופלים שלא יכלו להגיע לקליניקה (אם בשל מגבלות פיזיות ואם בשל מגורים מעבר לים) – הוא התגלה כאפשרי טוב ומועיל, ובוודאי עדיף על פני האפשרות של הזנחה או התעלמות מהקשיים, שעלולים להוביל להחמרה והחרפת המצוקה.

כפי שחלק חשוב ממטרות הטיפול הנו לאפשר לאדם להתאים, לפתח ולהרחיב את היכולות שלו במטרה להתמודד עם דרישות המציאות המשתנות, מבלי שיחוש עצמו חסר אונים ואבוד, הרי שמשבר הקורונה, כמו גם מגבלות המציאות האחרות, מחייבות גם את מסגרת הטיפול להתאים עצמה ולהסתגל לדרישות ולמגבלות החדשות, ועדין להשאר אפקטיבית ומשמעותית.

לטיפול בסקייפ, כמו למסגרת טיפול בקליניקה, כללים ותנאים מוגדרים שעומדים בבסיסו, והם המאפשרים את קיומו והצלחתו. כללים אלו מחייבים הן את המטפל והן את המטופלים, לפנות לעצמם את המרחב והזמן המתאים לתהליך: חדר נפרד שבו ניתן לנהל שיח שאינו מופרע על ידי האחרים שאינם חלק מהטיפול, קביעת מועדים מראש למפגש הטיפולי בהם טלפונים מושתקים, דלתות נסגרות, מטלות הבית ממתינות, והמרחב הטיפולי כולו מוקדש לעבודה המשותפת שנועדה לחזק להבין, להכיר ולפתח את אותם כוחות ויכולות שטמונים בכל אחד מאיתנו ומשפיעים על יכולת ההתמודדות והקשרים שאנו מקיימים.

בריאות ובהצלחה לכולנו.