ייעוץ זוגי – כאשר בן הזוג מתנהג כמו ילד נוסף

נשואה + ילד + בן זוג מתבגר – זוגיות עם פיטר פן

מתוך פניות דומות לפורום ייעוץ זוגי:

מרגישה שאני נמצאת אי שם בסוף סדר העדיפויות של בן הזוג שלי. מעבר לשעות העבודה הארוכות, הוא עסוק בתחביבים שלו שממלאים את מרבית שעות הפנאי. בכל פעם שאני מבקשת ממנו לעזור הוא מגיב בכעס או שפשוט דוחה זאת למועד בלתי ידוע. הוא  מתחמק מאחריות, ורואה בי נודניקית שאינה מרפה, ואינה מכבדת את החופש והמרחב שלו. בנוסף, מעדיף  לצאת ולבלות עם חברים, על פני בילוי משותף של שנינו, ונדמה שהנישואין שלנו הפכו למעמסה מיותרת עבורו. הוא אמנם אבא אוהב וקשור לילד, אבל אי אפשר לסמוך עליו שיהיה שם כאשר הילד חולה, או כשאני זקוקה לעזרה איתו. אני מרגישה שאני נשואה אבל למעשה אמא לשני ילדים….

התשובה נכתבת מתוך זהירות והסתייגות, שכן  המידע הצר והחלקי שניתן לקבל בפנייה לפורום, ומבלי לקרוא את עמדותיו של בן הזוג, אינו מאפשר ראייה מערכתית כוללת ומעמיקה של הקשיים והבעיות המוצגים כאן:

את מתארת בן זוג שמסרב להתבגר, לקחת אחריות, להיות לך לשותף בהורות ובזוגיות. הוא עסוק מאד בצרכיו, ברצונותיו, ובסופו של דבר את מוצאת עצמך מאד בודדה, מאוכזבת, ועייפה. נדמה שהיחסים ביניכם הופכים למאבק כח אינסופי, מי יקבע עבור מי, הוא נלחם בך ובודק שוב ושוב עד כמה את מסוגלת לאפשר ולכבד את המרחב והגבולות שלו שהולכים ומתרחבים, עד כמה הוא יכול להנות מהחופש ומהבחירות שלו מבלי להיות תלוי בך ובצרכים המשפחתיים. כמו נער מתבגר או סוג של פיטר פן  שמסרב לקבל הגבלות ודרישות,  הוא נאבק בך ורואה אותך כמי שמייצגת את הסכנה לאוטונומיה ולשליטה שלו על חייו.

כדי להבין מה גורם לו להמנע ולברוח מהביחד הזוגי והמשפחתי, ולמצוא פתחי מילוט באמצעות יציאה לבילויים עם חברים, פיתוח תחביבים נפרדים, ולמעשה ניהול חיי פנאי נפרדים ממך, יש להבין איך הוא תופס את הקשר הזוגי, כמו גם את צרכיו הרגשיים.

עוד נושאים:

הריחוק הזוגי שמקורו בקשרים משפחתיים סבוכים

ייתכן ובן הזוג מגיע לקשר מתוך חסך עמוק, ממקום בו הבחירות שלו לא כובדו, רצונותיו נבלעו באלו של האחרים, והוא חש שאין לו מקום ויכולת לבנות את עצמו. במשפחות בהן קיימת דרישה ללכידות, כלומר, ל"יישר קו" עם הרצונות והצרכים של מי מההורים, קשה מאד לפתח עצמאות מבלי לחוש רגשות אשמה ובושה. לעיתים קרובות משפחות עלו כופות את הציות וההליכה בתלם, באמצעות הטלת סנקציות על מי שמנסה לחרוג מהכללים והציפיות, או בתגובה ריגשית חריפה של ההורים שמוצפים בחרדה ולחץ לנוכח כל מה שהם תופסים כ"איום" על השלמות המשפחתית. כאמור, במשפחות אלו יתקשו הילדים לפתח אוטונומיה, כל שכן, להרגיש מסוגלים להפרד ולבחור את דרכם באופן עצמאי. את למעשה "משלמת את המחיר" של חוסר הנפרדות במשפחתו, ובעיקר של תחושת ה"בליעה" שלו על ידי התובענות המשפחתית.

תהליך הייעוץ הזוגי המאפשר את ה"גם וגם"

ייעוץ זוגי בהחלט עשוי לאפשר לו להבחין בדפוסים ההרסניים לקשר בהם הוא נוקט, כאשר הוא מבקש לעצמו מרחב, ובדרך גורם לך להרגיש מחוקה,באופן דומה לחוויה הרגשית שלו בקרב  משפחתו. הייעוץ ינסה לאפשר לשניכם למצוא דרכים בהן הוא ירגיש מספיק בטוח להפוך לחלק משמעותי יותר בחיים המשותפים, מבלי לבטל את עצמו. למעשה, התהליך יכוון לאפשר לו להרגיש שניתן "גם וגם" – גם לשמור על עצמאות, וגם להיות חלק מ…

האמפתיה וההבנה לקשיים הרגשיים, כמו גם הנכונות לדבר על ההיבטים הרגשיים, על הכאב, התסכול, תחושת הפספוס וההחמצה, יכולה לחזק בו את היכולת להבין את הצרכים הרגשיים שלו, מבלי לברוח לפתרונות שמטשטשים את הכאב (הבילויים, התחביבים הרבים מחוץ לבית, הגלישה במחשב), אך לא מתמודדים עמו. וכך השיח הזוגי המורחב, שיבנה לא רק מתוך מקום ביקורתי ומאוכזב, עשוי להקנות לו את הכלים והיכולת לעבור תהליך של התבגרות וצמיחה, שבו הוא מסוגל להיות קשוב לעצמו, אך גם לבטא אמפתיה כלפיך, מבלי להרגיש בכך סוג של כניעה וביטול עצמי.

חלוקת תפקידים נוקשה

מעבר לבחינת המטען הרגשי שהוא נושא עימו לקשר, הרי שבמסגרת הייעוץ נכון יהיה לבחון גם את התפקיד שאת לקחת/קיבלת על עצמך, כמי שממלאת את מקום "המבוגר האחראי" או ה"אמא של המתבגר".

לעיתים קרובות, כאשר אחד מבני הזוג ממלא תפקיד, גם אם הדבר נעשה באופן טבעי, וללא מאבקי כוחות, קשה עד מאד להשתחרר ממנו, וחלוקת התפקידים הופכת לנוקשה. הייעוץ יאפשר גם לך לבחון האם ועד כמה את מסוגלת מעט לשחרר ולהשתחרר מעמדת "המבוגר האחראי" ולהכניס מידה רבה יותר של גמישות למערכת. ייתכן וגם אם אינך מתכוונת לכך, את מעבירה מסרים מילוליים ולא מילוליים  שאינך סומכת עליו. לדוגמא: כאשר את מבקרת מתקנת ואינך מרוצה מהדרך בה הוא מבצע מטלות ומשימות, או כאשר את דורשת שהדברים יתנהלו על פי הבנתך, אינך מעודדת אותו  לשנות את דפוסי התנהגותו המוכרים, ואינך מאפשרת לו לתפוס תפקיד משמעותי יותר במשפחה. סיכוי טוב, שכאשר תיהיי מסוגלת לסמוך עליו, לשחרר מעט את הצורך בשליטה, תגלו שהתפנה לו מקום לצידך כבן זוג וכהורה, והוא יוכל להכנס לשם, כשותף שווה ובוגר לצידך.