דיון: בגד באקסית | מכון איזונים

בגד באקסית

מציג 3 תגובות משורשרות
  • מאת
    תגובות
    • #10835
      אנונימית
      אורח

      מכר רחוק ואני נהיינו לאחרונה מאוד קרובים, התחלנו לצאת ואנחנו בזוגיות. הוא סיפר לי שהוא בהליך גירושים והם לא גרים יחד יותר משנה. הם כבר הפרידו את החשבון בנק ויש עוד סגירות אחרונות לעשות. הוא והגרושה כבר מעל לעשור ביחסים מאוד לא טובים אבל בגלל שהבנים שלו היו קטנים אז לאף צד לא היה אומץ לפרק את הבית. במסגרת היחסים הלא טובים שלו עם הגרושה הם ישנו בחדרים נפרדים בבית המון שנים (כ-15 שנים) ולא ממש ניהלו זוגיות אלא יחסים של שותפים לדירה (כאלו שמסוכסכים בניהם בצורה קשה ובתקשורת מינימלית רק על מה שהכרחי).
      הוא מאוד פתוח איתי, מדבר איתי על הכל ועונה לי בכנות על כל דבר ששאלתי. גם על דברים שלא שאלתי הוא מספר בצורה שקופה. באחת השיחות שלנו, הוא סיפר לי שהוא בגד בה, פעם אחת לפני 9 שנים עם מישהי כמה פעמים ופעם נוספת לפני שנתיים עם מישהי אחרת כמה פעמים (בפעם הזו אשתו חשדה והוא נתפס). עם שתיהן הוא בקשרי ידידות טובים ואומר שהוא לא רוצה ולא מחפש שום דבר אתן מעבר לזה ושהוא אוהב אותי וטוב לו איתי והוא לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממני.
      לדבריו – זה נעשה מתוך מצוקה וחסכים שנמשכו הרבה זמן ולא מתוך צורך לחפש ריגושים בחוץ.
      לדעתי אין לבגידה שם הצדקה!!!
      אם לא טוב אז חותכים ולא בוגדים!!! (או מחליטים באופן הדדי על קשר פתוח במידה וזה מתאים לשני הצדדים בלי לעשות דברים מאחורי הגב של השני. כשמשהו נעשה תוך הסתרה מצד השני, זו מעילה באמון ובעיני קו אדום!!!)
      לבקשתי, הוא הבטיח שאם לא יהיה לו טוב בקשר אז הוא יסיים אותו ולא יעשה שום דבר עם אף אחת במקביל אלי.
      אני לא יודעת איך להתייחס להבטחה הזו: מצד אחד אנשים מבטיחים כל מני דברים כשהם מאוהבים, במיוחד בהתחלה של הקשר (כשמאוהבים ויש סוג של אופוריה) וזה לאו דווקא מה שקורה בהמשך. מצד שני יכול להיות שהוא באמת לא מתכוון לחזור על זה וזה באמת לא יקרה שוב.
      כלפי הוא בן זוג טוב ומשקיע ששם אותי בסדר עדיפויות מאוד גבוה ועושה מאמצים ניכרים מאוד כדי שיהיה לי טוב בקשר.
      הבהרה: אנחנו בזוגיות גלויה לגמרי, הוא לא מסתיר אותי מאף אחד, פגשתי גם את המשפחה שלו וגם את כל החברים שלו וזה לא משהוא שקורה מאחורי הגב של אף אחד (גם אני לא מסתירה אותו מאף אחד).
      לפי מה שאני יודעת על הנושא של בגידות – כשאדם בוגד ופורץ את המחסום המוסרי הזה אז יהיה לו קל יותר לחזור על זה שוב בעתיד אך יחד עם זאת זה לא אומר בהכרח שהוא אכן יעשה את זה.
      מצד אחד מרגיש לי כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה ומצד שני חבל לפרק משהוא שיכול להיות טוב בגלל משהוא שהוא לא עשה לי ולדבריו לא יקרה שוב.
      אשמח לדעה נוספת

       

    • #10855

      אנונימית יקרה,

      אני בהחלט מבינה את הדאגה שלך, והחשש המובן מפני פגיעה בעקבות הגילוי אודות הקשרים שניהל כאשר היה נשוי. אני פחות מתרשמת מ”הבגידה” שעולה כאן, שכן לפי התאור שלך, היה מדובר בשותפות הורית ומשפחתית, ולא בקשר זוגי שבין גבר לאשה. כלומר, ההחלטה שלהם להמשיך ולהתגורר ביחד כדי לשמור על מסגרת עבור הילדים, ובמקביל לנהל חיים רומנטיים מחוץ לקשר, היתה ככל הנראה הדרך בה הם העריכו שניתן יהיה לחיות ולגשר על הצרכים השונים. עם זאת, הייתי בודקת באופן יותר מעמיק את הבחירה שלו, לחיות כל כך הרבה שנים ללא קשר משמעותי, והקורבן שהקריב לטובת הילדים. אין כאן חלילה עמדה שיפוטית ובוודאי לא מוסרית, אלא באמת ובתמים רצון להבין כיצד הוא חי עם הניתוק הרגשי, העדר אינטימיות וקרבה, כיוון שלמעט קשרים בודדים וקצרים, הוא למעשה חי בבדידות קשה, ובמערכת יחסים שהיא אפילו לא חברית. הטיעון שחששו לפרק את הבית כדי לא לפגוע בילדים, יכול להיות מובן, אלא שגם כאן עולות לא מעט שאלות שנכון היה לברר אותן. איך הילדים חוו את רמות המתח והקונפליקט שהתקיימו בינו לבין אמא שלהם, מה היו ההשלכות של המצב עליהם, מדוע חיכו ככ הרבה שנים, עד “שקיבלו אומץ” להפרד, האם החשש מפני הפגיעה בילדים, היתה הסיבה היחידה, או שאולי התקיימו סיבות נוספות שמנעו ממנו לפתוח פרק ב’ ולהתחיל לחיות.
      אם קשה לבד להגיע לתשובות, או שאת מרגישה עדין מבולבלת, ומוטרדת, הרי שטיפול זוגי יכול לאפשר לשניכם לעבד את השאלות הללו, ולהתחיל פרק ב’ מתוך מקום מבין, מכיר, ובעיקר מסוגל להתמודד עם הקשיים.

      בהצלחה!

      • #10970
        אנונימית
        אורח

        תודה רבה על התשובה והנקודות למחשבה שהעלית מצויינות!!!
        לשמחתי הוא משתף פעולה עם שיחות על זה ועונה לי בצורה מאוד פתוחה מתוך רצון שתהיה תקשורת פתוחה ושארגיש בנח מולו בקשר.
        אני אחדד כמה דברים:
        מדובר כאן בבגידה לכל דבר (וכך גם הוא מחשיב את זה). הם מעולם לא סיכמו בניהם על שותפות הורית ומשפחתית שמאפשרת לנהל במקביל חיים רומנטיים מחמוץ לקשר והם לא העריכו שזו דרך לחיות ולגשר על הצרכים השונים. מסכת חייו אולי מסבירה למה ואיך הוא הגיע לזה אבל בשום אופן אינה תירוץ או הצדקה לזה!!! כאדם בוגר יש לו בעיני אחריות מלא העל הבחירות והמעשים שלו והאשמה של הנסיבות היא היתממות. יחסים גרועים במשך זמן כל כך ארוך הם לא משהוא שנפל עליו/קרה לו/נגזר עליו אלא משהוא שהוא הרס. הוא יצר את יחסיו עם אשתו ויש לו אחריות על המצב גם אם זה לא נוצר ביוזמתו (צריך 2 לטנגו) אלא על ידי פסיביות, תקיעות, חוסר יוזמה לשפר מערכת יחסים וחוסר יוזמה ואומץ לקום ולעזוב יחסים כאלו. הבחירה לחתוך הייתה קיימת עבורו בכל שלב והוא לא היה אמיץ מספיק לבחור אותה (שלא לומר פחדן), וגם לא אמיץ מספיק כדי לספר לאשתו ולהתנצל על הבגידה. היא גילתה לבד בפעם השנייה (על הראשונה היא לא יודעת עד היום).לדבריו הוא ספק קיווה שהיא לא תגלה(תוך פחדנות להתמודד עם תוצאות מעשיו), ספק כבר לא היה איכפת לו. הוא בחר לבגוד.

        עם הניתוק הרגשי הוא חי בעיקר בנסיונות לפתוח שיחה על זה עם האשה (עד שהוא התייאש מחוסר שיתוף הפעולה שלה), היו נסיונות לא מוצלחים לטיפול זוגי ובנוסף פיתח דפוס של להטביע את עצמו בעבודה בחוץ או בעבודות של הבית והמנעות מתקשורת שבה הוא “מקבל על הראש” ולא משנה מה הוא יעשה.
        רוב הזמן הוא חי בבדידות מאוד מתסכלת ופשוט סוג של התרגל לזה עד שהוא כבר לא יכל יותר והדברים “התפוצצו” כשהיא חשדה וגילתה על הבגידה השניה.

        בדיעבד זה ממש לא היה לטובת הילדים גם כי זה גרם להם לגדול בבית מתוח וגם כי זה נתן להם מודל לא בריא לזוגיות. היום הוא מודה שזו הייתה שגיאה והוא מצר על זה אבל כבר מאוחר מדי. (שלושת הילדים שלו יודעים על מה שקרה, לקחו את הצד של האמא ולא מוכנים לשום קשר אתו כבר קרוב לשנה)
        אם הבנתי אותו נכון אז הילדים היו הסיבה העיקרית לשמירה על הבית אבל הייתה כנראה גם סיבה כלכלית (כסיבה משנית), היום הילד הגדול כבר מתקרב לגיל 30 ומנהל חיי זוגיות ולא גר בבית, האמצעי סטודנט והקטן מתגייס עוד חודשיים.

        אני כנה ומשתפת אותו במה שאני מרגישה וחושבת. תגובתו הייתה שאני צודקת אבל זה כבר קרה ואי אפשר לשנות את זה. לדעתי לא ניתן לנהל זוגיות כשכל חריגה מהנורמה תקפיץ אותי ותעורר את חשדי. חוסר אמון יכול להרוס את הקשר, בלי שתהיה שום בגידה ברקע. לכן כרגע אני לא נוהגת בחשדנות או קנאות, לא בולשת ועוקבת אחריו וגם לא אחרי הטלפון שלו (עליו הוא לא מגן בסיסמה ונותן אליו גישה חופשית ואני לא “משתמשת” בה), לא נכנסת למצוקה וקנאה. יחד עם זאת, הבהרתי שאם באיזה שהוא שלב בקשר תתעורר אצלי בעיית אמון מולו אז אחתוך.
        אם יש נקודות ונספות למחשבה או “נורות אדומות” נוספות שנראה לך שאני מפספסת אי אשמח אם תכתבי לי.
        ושוב המון המון תודה על תגובתך

    • #12402

      אנונימית יקרה,
      אני שמחה לקרוא שנפתח ביניכם שיח על המשבר, והגורמים לו.
      לצערי, משברי אמון, אינם מסוג הנושאים שאפשר דרך שאלות ותשובות להבין את המשמעות העמוקה שלהם, כל שכן, להתחיל לבנות את הקשר על יסודות אחרים מותאמים ונכונים יותר.
      מתוך ניסיוני המקצועי, ללא טיפול זוגי מקצועי, אתם עלולים למצוא עצמכם עד מהרה, מתחפרים במקום, מנסים למצוא קצה חוט והבנה, אבל מגיעים שוב ושוב למבוי סתום, ללא יכולת ממשית להבין ולחולל שינוי.

      לפני ש”חותכים” או מנסים להתשלט על החרדה והקנאה, ולדכא את רגשותיך, מציעה לעשות עבודה משותפת, ולאפשר לעצמכם לבחון האם ואיך ניתן להפוך את הקשר הזוגי למרחב בטוח, גמיש ומותאם לצרכים של כל אחד מכם. ואת זאת כמובן לא ניתן לעשות בטיפול עצמי.
      בהצלחה!

    • #12403

      אנונימית יקרה,
      אני שמחה לקרוא שנפתח ביניכם שיח על המשבר, והגורמים לו.
      לצערי, משברי אמון, אינם מסוג הנושאים שאפשר דרך שאלות ותשובות להבין את המשמעות העמוקה שלהם, כל שכן, להתחיל לבנות את הקשר על יסודות אחרים מותאמים ונכונים יותר.
      מתוך ניסיוני המקצועי, ללא טיפול זוגי מקצועי, אתם עלולים למצוא עצמכם עד מהרה, מתחפרים במקום, מנסים למצוא קצה חוט והבנה, אבל מגיעים שוב ושוב למבוי סתום, ללא יכולת ממשית להבין ולחולל שינוי.

      לפני ש”חותכים” או מנסים להתשלט על החרדה והקנאה, ולדכא את רגשותיך, מציעה לעשות עבודה משותפת, ולאפשר לעצמכם לבחון האם ואיך ניתן להפוך את הקשר הזוגי למרחב בטוח, גמיש ומותאם לצרכים של כל אחד מכם. ואת זאת כמובן לא ניתן לעשות בטיפול עצמי.
      בהצלחה!

מציג 3 תגובות משורשרות
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.