דיון: מה עושים שמרגשים אבודים בתוך זוגיות | מכון איזונים

מה עושים שמרגשים אבודים בתוך זוגיות

מציג תגובה משורשרת 1
  • מאת
    תגובות
    • #10755
      דנית
      אורח

      היי, ברצוני להתייעץ
      נשואה 22 שנה ושלושה ילדים
      שהכרתי את בעלי וזמן קצר אחרי שהתחלנו לגור ביחד , גילתי ביום אחד , שבעלי צופה בפורנו ומה שמשתמע מזה .
      התעוררתי משינה ואז ראיתי אותו .
      נורא בכיתי, התאבלתי .יום שלם רק בוכה בוכה …
      ועד היום בוכה .
      כי עד היום זה קורה . התחתנתי איתו כי חשבתי שזה יפסיק וגם כי האהבתי .
      אבל זה לא קרה .
      זה בא בגלים ותקופות שיש יותר ויש פחות
      בשורה התחתונה זה מפריע לי , מאחר וזה בא על חשבוני . המגע איתי פוחת.
      כמובן שיחות ועוד ועוד שיחות וטיפול זוגי והמצב נישאר כפי שהוא .
      עד עכשו אני מדברת איתו והוא מתכחש אומר אני לא , אין לי חשק מיני וכל מיני תגובות כאילו .
      אבל זה כן ובגדול לפחות 4 פעמים בשבוע הוא צופה , אולי גם מגיע לפורקן .
      היום זה נהפך לצ’אט סקס.
      עכשו מאז שגילתי ועד היום נהפכתי לאובססיית בכל הנוגע לקטע הזה כאילו במלחמה עם עצמי… מה זה אומר מעקבים לפני ואחרי השרותים , משאירה סימנים שאם וזה יקרה אני אדע,עוקבת אחרי הכל , ישנה עם חצי עין פתוחה שהוא לא במיטה .
      בודקת את ההסטוריה גלישה … בקיצור בלשית .
      הנושא העיקרי הוא השאלה האם יש דרך להפסיק את האובסיסה הזו , אחרי 22 ++שנה מה אפשר לעשות ?
      הרי אני כבר נושקת לחמישים עד מתי .
      מצד שני הסקרנות והרצון לבדוק הוא חזק ממני , לדעת האם שוב שיקר, שוב צפה?
      למה אני עושה את זה לעצמי אני מפחדת לקבל איזה אירוע מוחי התקף לב בסוף .
      מה ואיך יהיה ניתן לפתור את הביעה .
      הנושא של גירושין לא כל כך יעזור אני בטח אמשיך לחשוב מה הוא עושה ואולי ההפך יהיה לי יותר קשה כי לא יהיה בשליטה .
      האם יש דרך לעזור לעצמי . זה חזק ממני וחזק ממנו להפסיק .
      הוא לא יודע על המעקבים שלי לפחות לא שיתף אותי שהוא יודע .
      אשמח לכל הכוונה .

    • #10865

      על התמכרות ואובססיה
      דנית יקרה,
      את מתארת דפוס התנהגות התמכרותי של בן זוגך, לפורנו. הצפייה בפורנו כשלעצמה, ועל כך כתבתי פעמים רבות, אין בה כדי לחבל בזוגיות ובאינטימיות, כל עוד מתקיימת במידה ומתוך בחירה, היא יכולה למלא צרכים מיניים ואחרים, סביב ריענון, סקרנות, ריגוש, גיוון, ועוד. אלא שכאשר היא הופכת ל”דבר עצמו”, היא מחליפה את היכולת לקיום קשר אינטימי בוגר, רגשי ומיני.

      מדבריך ניכר כי בן הזוג שלך צורך פורנו על בסיס קבוע, לאורך זמן וכתחליף לקשר מיני ביניכם. ההסתרה, משחקי ה”שוטרים וגנבים”, ההתכחשות לבעיה, כל אלו יכולים ללמד על מצוקה שלא טופלה עד כה.
      לא כתבת מה היתה מטרת הטיפול/ים אליהם פניתם, האם היתה התייחסות להתמכרות ולמרכיבים הרגשיים שלה? האם למטפל היה ידע וניסיון בעבודה עם התמכרויות? האם הצלחתם להבין על מה מגנה ההתמכרות, מה הם הרגשות שאי אפשר לגעת בהם, מה הם הפחדים, התסכול, הכאב שבאמצעות ההתמכרות ניתן להמנע ממפגש עמם?

      במקביל, להתמכרות שלו, את מתארת התפתחות של התנהגות אובססיבית שלך, וצורך הולך שמפעיל אותך, וגורם לך לנסות ולהשיג שליטה בכוח, תוך כדי איבוד שליטה הן על הקשר הזוגי, והן על חייך. ניכר כי את נשאבת כמעט בעל כורחך למגר את ההתמכרות שלו, תוך איבוד היכולת לבחון מה נכון ומה משרת אותך.
      אני חוששת שללא טיפול מקצועי (ואנא ממך בדקי היטב למי אתם פונים – מטפלים עם הסמכה מוכרת על ידי “האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי”, או ע”י “האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה”) אישי וזוגי, יהיה קשה מאד להשיב לעצמכם את השליטה על חייכם, ואתם עלולים למצוא עצמכם ממשיכים להיות כלואים וסובבים במעגלים סגורים, תוך תחושה הולכת וגדלה של חוסר אונים ומצוקה גדולה. טיפול נכון אישי וזוגי יכול לאפשר לכם להתמודד לא רק עם הספמטומים, אלא עם הבעיות שבבסיסן.
      בהצלחה!

מציג תגובה משורשרת 1
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.