ליל הסדר הוא ללא ספק החג “המשפחתי” ביותר מבין חגי השנה. המשפחה מתכנסת ומסבה ביחד לערב שלם. גם משפחות שאינן דתיות או מסורתיות, נוהגות לקיים את מנהגי החג, לקרוא את ההגדה לפחות את חלקה ביחד. החג, שאינו מסתכם רק בסעודה משותפת, כולל גם מנהגים, מסורות, וכללים הנהוגים בכל משפחה חלקם אף כאלו שעוברים מדור לדור. המפגש המשפחתי יכול להיות מרגש ומשמח אך גם יכול לעורר לא מעט מתח וחוסר נוחות בקררב בני המשפחה. כבר בהכנות

בשבוע האחרון שמעתי פרסומת ברדיו, המציעה למאזינים הכשרה בת 4 חודשים בלבד, בסופה יוכשרו לקבל תעודה בייעוץ זוגי… קשה לי להאמין שיש המתפתים להאמין להבטחה כי ניתן בתקופה קצרה כל כך לרכוש מקצוע מורכב שדורש מיומנויות מקצועיות גבוהות, ולכן אני שבה ומזהירה את הפונים אלי בשאלות באשר לאפשרויות ההכשרה בתחום, להזהר ולא לשים את כספם וחלומותיהם על קרן הצבי… לימודי טיפול זוגי (בשמם המקצועי, או ייעוץ זוגי) מחייבים תהליך התמקצעות ארוך, רב שנים. ייעוץ זוגי

בהמשך לבקשות חוזרות, להלן תקציר תוצאות המחקר : לחץ הורי, עמדות הוריות, והתקשרות בין אמהות לילדיהן הפעוטים שנולדו לאחר טיפולי פוריות . נשים שעברו למעלה משנתיים של טיפולי פוריות, ויתר מ 4 מחזורי טיפול, מועדות יותר לחוש פגיעה בביטחון בקשר שבינן לבין ילדיהן. הפגיעה בביטחון עלולה לבוא לידי ביטוי בקושי שלהןלאפשר לילדיהן להתרחק מהן, להעניק לו התנסויות ותחושה של עצמאות, הן יתפסו את ילדיהן כפחות בטוח בזמינות שלהן עבורו, וכמי שאינו חווה את אמו כ”בסיס

לפני מספר ימים פנתה אלי עיתונאית ירושלמית, וביקשה לראיין אותי סביב פרסום נתוני הרבנות, על פיהם חל גידול של 5% בשיעור הזוגות המתגרשים בשנה החולפת. היא התעניינה בעיקר בירושלמיים שתופסים את המקום השני אחרי תושבי תל אביב, במספר הזוגות שהתגרשו בשנה האחרונה. מכיוון שאיני סוציולוגית ואיני מכירה את הנתונים הדמוגרפיים ובעיקר את השינויים, אם חלו כאלו, בהרכב אוכלוסיית ירושלים, סרבתי להתייחס ולהציע השערות סטראוטיפיות שאינן מבוססות נתונים, על מנת להסביר את המיקום הגבוה של תושבי

מה פשוט קל ונוח יותר משימוש בסקייפ בטיפול אישי או זוגי?, אין צורך למצוא בייביסיטר, להתלבש, לצאת לפני הזמן, לקחת מקדם ביטחון כדי לא לאחר, לעמוד בפקקים, למצוא חניה… בלחיצה על המקלדת, המטפל כאן מולך, בבית  – כפי ששר איינשטיין – “עם התה והעוגיות והספרים המוכרים..”. על פניו פתרון מושלם. מתחברים ומדברים. האמנם? האם טיפול זוגי בסקייפ יכול להחליף טיפול בפגישה פנים אל פנים אנו עדין סבורים שאין תחליף לתהליכים המתרחשים בפגישה פנים אל פנים

פניות לא מעטות,  ל”פורום ייעוץ זוגי”, ומעת לעת עולות גם במהלך טיפול זוגי, מגיעות מצד נשים, כאשר הן מגלות שבן זוגן צופה וגולש להנאתו באתרי סקס. הידיעה יוצרת אצלן תחושות קשות של זעזוע, עלבון ואף השפלה, שכן הן רואות בכך בגידה באמון ההדדי, והעדפה של נשים אחרות על פניהן. הן נפגעות עד עמקי נשמתן, כאשר הן מפרשות התנהגות זו, כעדות לחוסר סיפוק מהקשר המיני, או להיותן לא אטרקטיביות וסקסיות עבורו. פגיעה בתקשורת הזוגית מחקרים רבים

מרתון, טריאתלון וסדנאות מזורזות – אקמול או אנטיביוטיקה? לאחרונה מוצעים אינספור אפשרויות טיפול המבטיחות שיפור ושינוי מהירים במספר פגישות קצר, או בפגישה שתיים ארוכות – “עד שייצא עשן לבן” לפתרון הבעיות. ללא ספק ההצעה מפתה, גם אם המחיר גבוה למדי. מי מאיתנו לא היה מוכן לשלם, ולקבל בתמורה תוך פרק זמן קצרצר, פיתרון לבעיות ולייסורים. רבים מאיתנו אפילו היו מוכנים לפנות לאיש מקצוע, שיסביר לו ולבן/ת הזוג היכן הוא טועה, מדוע הוא פועל לא נכון,

האם טיפול פסיכולוגי אישי, יכול להפוך לטיפול זוגי? האם טיפול זוגי יכול להמשך כטיפול אישי? שאלה: אני נמצאת מזה תקופה של כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי אישי. מכיוון שחלק מהבעיות שעלו בטיפול קשורות לזוגיות שלנו, חשבתי שיהיה נכון לצרף את בן הזוג שלי, ולטפל בבעיות ביחד. אני מאד מרוצה מהטיפול האישי שנתן לי כלים ותובנות לחיי, ומאד התחברתי לפסיכולוג שמגלה רגישות רבה, קשוב, ואמפתי כלפי. בן הזוג שלי מתנגד לטיפול הזוגי, הוא חושב שאפשר לפתור את

מה עלול להפוך את יחסי חמות כלה, למורכבים, רווי רגשות ומאבקי כח אינסופיים? באילו מקרים היחסים הללו הופכים לנפיצים, ואף הרסניים עבור בבני הזוג והמשפחה המורחבת? מה תרומתם של חברי המשפחה ליכולת להתמודד עם הקונפליקטים או להחריפם? מה עשויים ללמד קונפליקטים עם החמות על בני הזוג עצמם? ליחסי חמות כלה נקשרו אינספור בדיחות, סיפורים, ובשנים האחרונות אף נערכו מספר מחקרים שבחנו את מורכבות היחסים.  הפורומים שעוסקים ביחסים אלו תוססים ופעילים, כאשר עיקר הפונים אליהם באופן טבעי הן הכלות שנמצאות במצוקה, אך גם בחמוית שמרגישות לא פעם חסרות אונים לנוכח

 זוגיות במשבר בפרק ב’ זוגיות בפרק ב’ לרוב מורכבת וחשופה יותר לפגיעות, בהשוואה לזוגיות בפרק א’. בעוד בפרק א’ הזוגיות  נבנית בצערים מדודים, והזוג יהפוך למשפחה רק לאחר שהכירו זה את זה, יתקרבו, ויהיו מרוכזים בקשר ובביסוסו,  הרי שבפרק ב’ עד מהרה, בני הזוגי יידרשו להתמודד גם עם גורמי לחץ נוספים: ילדים “מן המוכן”, היסטוריה משפחתית וקשר עם האקס/ית שנמשך כחלק מההורות המשותפת, לעיתים קרובות יתלוו גם בעיות כלכליות, פערים בין הציפיות, הנורמות, החוקים ועוד.