מרגישים שחיקה, עייפות, ריחוק, בדידות בקשר?  התקשורת ביניכם משובשת ופוגעת? חווים משבר אמון ביחסים? שואלים את עצמכם האם נכון להמשיך  יחד כזוג והאם בכלל יש דרך להחלץ מהבוץ… האם טיפול זוגי באמת יכול להועיל? איך תדעו שהגעתם לנקודה שבה טיפול זוגי הוא הכתובת הנכונה? מתקשים לנהל דיאלוג על מה שמפריע, מכאיב, פוגע, בלי שהשיח יקלע מייד למבוי סתום של אי הבנה? כן/לא מרגישים כי הביחד שלכם הרבה פחות מהנה ונעים מבעבר? מרגישים שבן הזוג שלכם

גירושין- מתרחשים בבתים רבים בארץ ובעולם. ההורים והילדים מוצאים את עצמם במציאות חדשה המעוררת לא אחת סוגיות, קשיים ואתגרים רבים בכל תחומי החיים. אנו מציעים שירות כולל למשפחה בגירושין– ייעוץ וטיפול בהליכי הגירושין ובשלבי ההסתגלות למציאות המשפחתית החדשה של גירושין, הורים וילדים. טיפול זוגי, הכנת זוג ההורים לקראת המשך חיים באווירה בריאה ויציאה מעין הסערה. טיפול משפחתי, הכנת המשפחה לקראת הסתגלות יעילה למציאות החדש, לאפשר לילדים שני הורים פעילים בחייהם. תאום הורי- מיועד להורים אשר

מחפשים טיפול זוגי או משפחתי? לא מרגישים נוח לבקש המלצות בפייסבוק? נכנסים לד”ר גוגל והולכים לאיבוד מאינספור האתרים בתחום? מה עושים? איך אפשר מתוך השפע לבחור נכון? בידי מי תפקידו בסופו של יום, את הזוגיות והמשפחה היקרה שלכם? איך תיהיו בטוחים שהגעתם למקום בטוח ומקצועי? 10כללי יסוד (שנכתבו מטעמי נוחות בלשון זכר אך כמובן מכוונים לכולם) שיעזרו לכם לא לאבד את הראש, להבין למה אתם נכנסים, ולהגיע לייעוץ וטיפול מקצועי: “תו התקן”: בדקו שהמטפל בעל

“…היי מדברת אורית (שם בדוי) מחברת ההפקה “כוכב עולה” (שם מומצא), רציתי לבקש ממך לאתר מבין המטופלים במכון שלך, כאלו שיסכימו להשתתף בתכנית שבה נציע להם לעבור “תהליך” לעיני המצלמות, בליווי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, או להתראיין בנוגע לבעיה בעטיה פנו לטיפול… כמובן שגם את תוכלי לזכות בחשיפה ולהציג בתכנית את נקודת המבט המקצועית…” בחלק מהמקרים אף הוצע לי לעבור אודישנים ולמלא את תפקיד “המטפלת מהשורה הראשונה”. חייבת להודות, שבפעמים הראשונות הייתי בשוק מעצם הרעיון,

שמחה לשתף במיזם חברתי חדש וחדשני, שמנגיש טיפול זוגי ומשפחתי למשפחות וזוגות מעוטי יכולת, ומבקשת עזרתכם בפרסום המיזם על מנת להביאו לידיעת הציבור. לצערי, טיפול זוגי ומשפחתי אינו כלול בסל הבריאות ואינו ניתן ע”י קופ”ח. המענים הקיימים בקהילה דלים ומצומצמים. וכך זוגות ומשפחות הזקוקים לטיפול זוגי נאלצים לפנות למטפלים פרטיים ולשלם מאות שקלים עבור כל פגישה. באופן מובן, משפחות שידן אינה משגת, מוצאות עצמן בעת משבר, מול שוקת שבורה. הרעיון שעומד בבסיס המיזם,  הנו הפניית

ברקע סיום המלחמה, אך הדיה עדין ממשיכים לערער ולצלק את המציאות הנפשית של גיבורי המחזה.  הסטר פרדי וקולייר, לכאורה, שלוש הצלעות במשולש הרומנטי, שבויים כל אחד מהם באימה מפני מגע עם תחושות של כאב ואבדן. הם מפלרטטים עם המוות –  הפיזי ובעיקר הרגשי. בניסיונותיהם האומללים למצוא מפלט ולברוח מפני הייאוש, הם נאחזים באובססיבית בידוע ובמוכר: פרדי בורח מהעלבון על כך שאיש אינו זקוק לו כטייס, ואולי גם מהטראומות שחווה במלחמה – לשתייה ולמשחקי הגולף. הסטר

יהודית אהובה ויקרה שלי, הכרנו לפני כמעט 10 שנים דרך איריס חברתנו שחיברה בינינו וצרפה אותך לצוות שלנו, ואפשר להגיד שהתאהבתי בך ממבט ראשון. היה נדמה לי שפגשתי מי שיצאה הישר מבין ספרי הלימוד של מקצועות הטיפול. עם השנים נדהמתי כל פעם מחדש, עד כמה עמוקות טבעיות ומושרשות היו היכולות שלך, לקרוא, להתחבר, להבין, ובעיקר להתמסר כל כולך לכל מי שסביבך. לא התפלאתי שמטופלים רבים שלך לא מיהרו לסיים את הטיפול, וחלקם היה שב ונעזר

מחזה על זוגיות בתוך אקווריום ועל דג זהב. כידוע רק דגים מתים שוחים עם הזרם – אבל דגי הזהב בהצגה “חיית חמד”, כמו באגדה המפורסמת, לא רק שאינם מתים, הם אף מצליחים לחולל קסמים ולהפיח חיים בזרם הגווע של גיבורי המחזה. אל הגיבורים הראשיים – זוג ללא ילדים, מצטרף שותף נוסף ויוצר עמם משולש של יחסים ילדותיים, תלותיים, ואגוצנטריים. שלוש הדמויות הראשיות במחזה כמו באגדה, חיות בדלות ומחסור, אלא שכאן מדובר בעוני רגשי. הן מסרבות

מתוך קדימון להצגה “קוראים לו מלך” מאת סביון ליברכט – תיאטרון בית ליסין בין שדה התירס לשדה החיטה, אחרי השקיעה בשדה… בין שבילי המשק, לבין הרפת בין אסיפת החברים, לבין חג המשק בין השלווה הפסטורלית לבין ענני הסערה המתקרבים– הולכת ונרקמת טרגדיה נוראה. העושק שמופיע במערכה הראשונה, הופך כבסוף הידוע מראש לטרגדיה במערכה האחרונה. רוע שהולך ומתגבר, יוצא מכלל שליטה, עד איבוד הבלמים הן של הטרקטור והן אלו המוסריים. בין השבילים המוריקים, והפרות שופעות החלב,

מתוך תכניית ההצגה “האורחת” מאת סביון ליברכט, תאטרון בית ליסין.  ומותר ומותר לאהוב?… הדי מלחמת המפרץ הנשמעים ברקע, אריזות הקרטון בהן מסיכות הגז הנישאות לכל מקום, מעוררים באופן המוחשי והחד ביותר פחדים קיומיים ראשונייםא אישיים ולאומיים. גיבורי המחזה מטלטלים בקונפליקט שמצידו האחד ניתוק רגשי וקיפאון, ובעברו האחר, הצורך להשתחרר מלפיתת העבר המחניקה, לגדול, להתפתח, לחיות. איום הטילים הלא קונבנציונלים מציף טראומות, אשר בדומה לאיזורי אסון רדיואקטיביים נזקיהן המפושטים, נמשכים לאורך שנים וחוצים דורות. אימי השואה,