הלך הקבצן אחר הקמצן – מה משאיר אותך בזוגיות מתסכלת?

אפשר לזהות בקלות יחסית, את אלו המתפקדים בקשר הזוגי כ”מקצבי נדבות”. ניזונים משאריות, ומלקטים בשקדנות ובמסירות כל מטבע שמושלך לכוס הפלסטיק אותה הם אוחזים בידם, כאותם קבצנים בצומת. הם מקישים על חלונותיו הסגורים של הרכב, ומתבוננים במבט מעורר חמלה, אולי היושב במיזוג הנעים, יסכים לחלוק עמם מעט מהמעות שנותרו לו בארנק. כל מטבע מתקבל באסירות תודה, אך גם בציפייה דרוכה למטבע הבא, שאולי ינתן. או שלא. הקמצן : בן הזוג שאינו מבטא רגשות אלו אנשים שבוחרים להשאר בקשר שבו

ייעוץ זוגי לזוגות דתיים

פנייה לרב ופנייה לייעוץ זוגי מקצועי בפני בני זוג דתיים (בכל המגזרים – דתיים לאומים – כיפות סרוגות, חרדים, חרד”לים,  שומרי מסורת וכד’) הנתקלים בקשיים בחיי הנישואין או בחיי אישות, פתוחה  האפשרות לפנות לרב או לרבנית ולקבל ייעוץ והדרכה תורנית בכל תחומי חייהם. פעמים רבות, ייעוץ מעין זה בהחלט יכול להספיק ולסייע. כאשר הרב רגיש דיו, אמפתי וקשוב, הרי עצם השיתוף בבעיות, וקבלת משוב ושיקוף מתאים, בהחלט יכול לאפשר לבני הזוג ליישב מחלוקות, למתן עמדות, ובעיקר

קנאה בין בני זוג

“עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה” נכתב בשיר השירים (ח, 6-7). ואכן רגשות האהבה והקנאה עשויות להוביל לחוויה עוצמתית מוקצנת במיוחד ואף מסוכנת. מידה מסויימת של קנאה, כמוה כתבלין מרענן, בן/ת הזוג מבטא כלפי האחר את הצורך שלו בקרבה, באקסקלוסיביות, במסירות, ומקנה לאחר תחושה של ייחודיות, של מי שנבחר כ”אחד והיחיד”, וכמי שנתפס כנחשק ואטרקטיבי  גם על ידי האחרים. בהחלט מסר מעצים, ומחזק. אלא שכאשר הקנאה אינה יודעת גבול, הרי אט אט יחוש בן הזוג, מושא הקנאה, בתחושת חנק, חוסר

בעקבות פרשת ה”אח הגדול” – על הסכנות הטמונות בחשיפה תקשורתית

השאלות הקשות שעולות כתוצאה מהתחקיר והממצאים הקשים לכאורה, שהעלה ידיעות אחרונות על הטיפול התרופתי שניתן למשתתפי האח הגדול, מציף הרבה מאד שאלות אתיות, באשר לקשר שבין טיפול רגשי נפשי (טיפול אישי- פסיכותרפיה או טיפול זוגי), לבין חשיפה תקשורתית.   לפני שנים, הוצע לי להשתתף באת מהתכנית של דודו טופז ז”ל, ולשמש מטפלת זוגית, עבור זוג שהפקת התכנית איתרה, וביקש לקבל עזרה זוגית וחומרית. לאחר התלבטות, הסכמתי להשתתף, בתנאי שימולאו מספר כללים. בין היתר הוסכם כי

טיפול זוגי בזוגות לא נשואים

  אולי בכלל כדאי לוותר מראש… אלו מקצת השאלות המופנות אלינו על ידי זוגות הפונים לקבלת עזרה, טרם הנישואין. באופן אירוני, אנו משיבים, כי אילו זוגות היו מטפלים בבעיות בשלבים המוקדמים שלהם, טרם צברו משקעים, הודחקו, טואטאו אל מתחת לשטיח, הרי שהמטפלים הזוגיים היו נותרים חסרי תעסוקה… פניה אל טיפול זוגי טרם הנישואין, מאפשרת לבני הזוג להתמקד בקשיים שעולים באופן טבעי ומובן בקרב זוגות בתחילת הדרך. הטיפול בשלב זה ממוקד בבעיות הבינאישיות, ב”כאן ובעכשיו”, טיפול “נטו”  בין בני

טיפול זוגי בזוגות הומו לסביים.

טיפול זוגי בזוגות חד מיניים, אינו שונה באופן מהותי מטיפול בזוגות הטרוסקסואליים, הגישות, התיאוריות, הכלים – מתאימים לזוגות באשר הם, ללא קשר להעדפות המיניות שלהם. בעיות סביב אמון ונאמנות, קונפליקטים חוזרים, מאבקי כח, תקשורת לקויה וחסומה, ועוד, משותפים לזוגות כולם. הטיפול בזוגות חד מיניים עשוי לעסוק במרכיבים הקשורים לתפיסות האישיות והחברתיות כלפי הבחירה או העדפה המינית, הן של בני הזוג עצמו והן של המטפל. הטיפול עשוי  להציף שאלות הקשורות לזהות המינית, להתפתחותה, להתמודדות עם השונות, לפחדים והומופוביות מודעות ופחות מודעות. לתהליך גיבוש הזהות המינית,

משפחות עם ילדים אחרי גירושין

בסקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות בארה”ב התברר כי כמחצית מהילדים חיים במשפחה בה אחד מהמבוגרים אינו ההורה הביולוגי לפחות של אחד מהילדים. משפחה זו הופכת ל”משפחה מורכבת”, משפחה השונה מההרכב אליו נולדו אחד או יותר מהילדים. ילדים בתהליך הגירושין חווים מעברים ושינויים לא פשוטים שנכפים עליהם. בשונה מהוריהם שיזמו את הגירושין, ולעיתים לאחריהם מרגישים הקלה, שחרור, הזדמנות לשיפור איכות החיים, הרי הילדים יחוו את הגירושין כאבדן, כפגיעה, ולאורך שנים ישארו עם הפנטזיה להחזרת התא המשפחתי

שיעורי ההצלחה של טיפול זוגי

פעמים רבות שואלים אותנו, מה סיכויי ההצלחה של הטיפול הזוגי, כאשר השואלים מתכוונים לברר מה אחוז הזוגות המצליחים לשקם את הקשר הזוגי בעקבות הטיפול. התשובה לשאלה הזו היא יחסית פשוטה, שכן הסטטיסטיקה מלמדת, כי מרבית האנשים הפונים לטיפול זוגי, מעוניינים או לפחות מגלים נכונות לשיקום הקשר. המוטיבציה לשינוי, והרצון לחזק את הזוגיות, משפיעים באופן ניכר על השיעור הגבוה של זוגות המקבלים את הכלים והתמיכה הנכונה, ומצליחים להחלץ ממשברים, ולבנות את הקשר על יסודות חזקים ויציבים יותר. אנו מעריכים כי כ 80%

ביחד ולבד, מפגש וגעגוע בחג

זוגיות בתקופת החגים תחושות ה”לבד” וה”ביחד” מתחדדות בחגים, שבאופן מסורתי מזמנים מפגשים עם המשפחה הרחבה. ישנם מפגשים נעימים ומשמחים, במשפחות בהן הקשר קרוב, משקעי העבר גם אם קיימים, אינם תופסים מקום משמעותי, ואינם מעיבים על ההווה, התקשורת פתוחה וזורמת, וקיימת קבלה וכבוד לגבולות שבין חברי המשפחה. מפגש זה יעורר זכרונות נעימים, יקנה תחושה של שייכות ואכפתיות, ושל אוירה נעימה ועוטפת. מנגד במשפחות בהן קיימים קונפליקטים בלתי פתורים וכעסים ישנים עדין רוחשים מתחת ומעל פני השטח, הרי החוויה המשפחתית

טיפול זוגי? טיפול אישי? טיפול משפחתי?

מהי מסגרת הטפול המתאימה? לאן ומתי כדאי לפנות? לא פעם אנו נתקלים בבלבול ובקושי לבחור את מסגרת הטיפול הנכונה. האם בעיה עם אחד מהילדים במשפחה, מחייבת הפנייתו לפסיכולוג? האם כדאי לטפל בקשיים משפחתיים כאשר כל בני המשפחה לוקחים חלק בתהליך, אולי ניתן להסתפק בהדרכת הורים? האם טיפול זוגי יתאים כאשר אחד מבני הזוג חש תסכול, כעס, חוסר סיפוק מהקשר? ומה באשר לתחושה שלבן/ת הזוג בעיות אישיות שמשפיעות על הקשר, אבל לא בהכרח קשורות אליו? כאשר