משברים בזוגיות ומשברים אישיים – האם טיפול יכול לחולל שינוי?

האם טיפול אישי או זוגי יכול לחולל שינוי משמעותי? מה יועיל לנו טיפול, הרח אנחנו אנשים בוגרים, ו”אופי לא ניתן לשנות”?. האם ניתן בטיפול לגרום בן/ת הזוג לשנות את התנהגותו? שאלות אלו נשאלות פעם אחר פעם על ידי הפונים אלינו לקבלת ייעוץ וטיפול. הפניה לטיפול אישי או זוגי, מגיעה לרוב מתוך מצוקה, משבר אישי או משברים בזוגיות. אנחנו חשים לעיתים שהגענו לקצה גבול היכולת, שלא ניתן להמשיך עם המצב הקיים, המחירים הרגשיים והאחרים, שאנו משלמים הופכים לבלתי נסבלים, איכות החיים שלנו נפגעת, ולכן נדרש שינוי. רון ורינה (שמות ומקרה בדוי), זוג נשוי, פנו לטיפול לאחר שרון אמר נואש, והציע לרינה להפרד. הוא תאר התנהגות תקפנית של רינה כלפיו, בכל פעם שפורץ עימות או מתגלת אי הסכמה, עד מהרה היא מגיבה בזעם הכולל גם אלימות מילולית ואף פיזית כלפיו וכלפי חפצים שסביבה. לעיתים היא עשויה בחלוף זמן להתנצל על הקללות, אך דורשת ציות והסכמה של רון, אחרת מתנתקת לימים ואף שבועות ומפסיקה לדבר עד שיתרצה וימלא מבוקשה. רינה התנגדה בנחרצות לטיפול, ורק כאשר רון בישר לה שפנה לייעוץ משפטי בנוגע לפרידה, נאותה להגיע, אך ציינה כבר בתחילת הפגישה שהיא מגיעה מתוך לחץ של רון, שכן היא אינה מעוניינת בגירושין . היא חשה מבוישת, נזופה, וחששה שהמטפלת תיצור “קואליציה” עם רון, תצודד בעמדותיו ותטיל עליה את האשמה והאחריות לקונפליקטים הקשים ביניהם. בשיחה ציינה שאוהבת את רון, אך לא סבורה שיש צורך בשינוי משמעותי, כיוון שביום יום חלוקת התפקידים והמטלות ביניהם מוצלחת, קיימת רגשות הדדיים של אהבה, והקושי היחידי עולה רק באותם מקרים בהם היא יודעת שרון טועה, אך הוא מתעקש ועומד על שלו ומכאן הדרך קצרה לקונפליקט קשה ביניהם.

מתי שינוי אפשרי?

שינוי ייתכן רק כאשר האדם עצמו מרגיש צורך בכך, אין אפשרות לכפות שינוי, ולא ניתן להפוך את האחר למי שהיינו רוצים שיהיה, אם הוא עצמו אינו מבקש להשתנות. זאת בין היתר ההסבר לכך שלמרות המצוקה שרון חווה, דפוסי התנהגותו דווקא שרתו את הצרכים של רינה, הוא השתדל לא להתעמת עמה,  וויתר וביטל את רצונו במקרים רבים לטובת רצונה, והרגיש שנאלץ להלך על ביצים, בשל פחד מפני תגובותיה. מבחינות מסויימות, הסרוב של רינה לפנות לטיפול, היה מבו, שכן היא חשה כי השינוי שיגיע בעקבותיו עלול לערער את עמדת הכח ומעמדה מול רון.  במקביל, ולאורך השנים, גם ההתנהגות של רינה שרתה את צרכיו של רון, שחשש מפני שינויים, ולכן במרבית המקרים הותיר בידיה את קבלת ההחלטות, והשתדל להמנע מעימותים או מנקיטת עמדה מחייבת. כאשר אחד מבני הזוג מסרב לנהל דיאלוג על הקושי, ומתחפר בעמדותיו מתוך פחד לוותר על הכח הרב שצבר, אנו נמליץ על טיפול אישי, שנועד בין היתר, לחזק את בן הזוג שמרגיש מוחלש, ולאפשר לו לנוע וליצור שינוי שיענה גם לצרכיו שלו. במקרה השל רינה ורון, הפנייה של רון לייעוץ משפטי והאמירה המפורשת על רצונו בפרידה, הובילה ל”רעידת אדמה” ושינתה את מערך הכוחות. הרצון בפרידה שביטא רון היה צעד שחיזק אותו, וערער את עמדת הביטחון של רינה בקשר, שחשה באיום ובמצוקה, ולכן הסכימה לפנות ולקבל עזרה. קרא עוד: טיפול זוגי ביחד או בנפרד טיפול זוגי וטיפול פסיכולוגי – פחדים ומיתוסים

משבר בזוגיות

הטיפול הזוגי

במהלך הטיפול הזוגי, רינה הבינה שלמרות שהתנהגותו של רון לעיתים גורמת לה להגיב ברוגז, הקושי שלה לשלוט בכעסים, ולהכיל את המצוקה, יוצרת פגיעה ופחד אצל רון. הטיפול התמקד במציאת דרכים נוספות שיאפשרו לרינה לתת מקום לתסכול שלה, מבלי שזה יהפוך לגל של זעם ותוקפנות. בין היתר הוצע, כי בעת עימות קשה, רינה תתרחק פיזית לזמן קצר מרון, על מנת לתת לעצמה זמן ומרחב לחשוב ולעכל את הדברים לפני שהיא מייד מגיבה. בנוסף, היא החלה יותר ויותר לשתף את רון בתחושות שמתעוררות בה כאשר הוא מגיב בדרך שנחווית על ידה כפוגעת. רינה דיברה בעיקר על תחושת הבדידות, העייפות והשחיקה, מכך שבמרבית המקרים, האחריות על החלטות משמעותיות נופלת על כתפיה, ולמעשה ביום יום רון מותיר אותה לבד להתמודד עם הקשיים. במקביל, היא גם הצליחה להבחין כיצד התנהגותה והנטייה שלה ל”אחוז בהגה”, בסופו של דבר, פוגעת בה עצמה.  הדיאלוג על הפגיעה שלה, אפשר לרגשות השליליים שהיא צברה להשתחרר בדרך שאינה הרסנית לקשר. כך גם רון למד לזהות אצל עצמו דפוסים חוזרים של המנעות מביטויי עמדותיו ודעותיו. המנעות זו מחד, אמנם משחררת אותו מדאגות היום יום, אך מאידך מותירה אותו עם תחושת תסכול, ופוגעת בדימוי העצמי שלו. רון יכול היה לראות איך הוא בורח לפנטזיות באתרים פרונוגרפיים וגולש בהם שעות מידי יום, על מנת לטשטש ולהרגיע רגשות כואבים אלו. עם התקדמות הטיפול הזוגי, הבחינו בני הזוג בהשפעה ההדדית של התנהגותם זה על זה, וזו אפשרה תחילה של שינוי הדפוסים שהכאיבו לשניהם.

מגבלות הטיפול

הציפייה שהטיפול יתקן את כל הליקויים, ויהפוך את בן הזוג למי שהייתי רוצה שיהיה, כמובן שאינה מציאותית, אחרי הכל טיפול אינה עוד רכישה מוצלחת  ב eBay של מוצר מוזמן על פי מפרט ידוע מראש. טיפול כידוע, לא נועד לחנך, לשפוט, ולכפות על האדם להתנהג ולפעול על פי תכנית וציפיות חיצוניות. טיפול יכול יהיה לעזור לאדם להרחיב את הדרכים בהן הוא מתבונן, מנתח, מפרש ופועל במציאות חייו, רק אם הוא אכן מרגיש צורך בשינוי ומעוניין לשפר את איכות חייו.

האם אפשר לשנות אופי? האם יש צורך בכך?

חשוב להדגיש שאין ציפייה בטיפול לשנות מרכיבים בסיסיים באופיו של אדם. אדם מופנם לא יהפוך למוחצן בעקבות טיפול, אדם עם נטייה לרגשנות לא יהפוך לעצור ומאופק, אדם עם צרכי שליטה, לא יסיים טיפול כאשר הוא מוותר עליהם. אנו רואים באופי,  אוסף של תכונות מגוונות הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות וקשורות לאירועי המציאות והיום יום. ולכן למרות שאיש מאיתנו לא מסוגל ולא ירצה לשנות את כל תוכנותו, לעיתים די בשינוי ובהרחבה של הדרכים בהן אנו מבטאים צרכים רגשיים ואחרים, כדי ליצור שינוי משמעותי בדרך בה אנו מתמודדים עם המציאות האישית, הזוגית, המשפחתית והחברתית. המשפט “אופי לא ניתן לשנות ” מבטא בעיקר את הפחד מפני שינוי לא ידוע, ואף מפני אכזבה נוספת. פחד זה הוא מובן והגיוני,  שכן טיפול זוגי או אישי, דורש אומץ ופתיחות, גם כשהוא נבחר כבררה אחרונה. עוד בנושא: