יהודית אהובה ויקרה שלי, הכרנו לפני כמעט 10 שנים דרך איריס חברתנו שחיברה בינינו וצרפה אותך לצוות שלנו, ואפשר להגיד שהתאהבתי בך ממבט ראשון. היה נדמה לי שפגשתי מי שיצאה הישר מבין ספרי הלימוד של מקצועות הטיפול. עם השנים נדהמתי כל פעם מחדש, עד כמה עמוקות טבעיות ומושרשות היו היכולות שלך, לקרוא, להתחבר, להבין, ובעיקר להתמסר כל כולך לכל מי שסביבך. לא התפלאתי שמטופלים רבים שלך לא מיהרו לסיים את הטיפול, וחלקם היה שב ונעזר

מחזה על זוגיות בתוך אקווריום ועל דג זהב. כידוע רק דגים מתים שוחים עם הזרם – אבל דגי הזהב בהצגה “חיית חמד”, כמו באגדה המפורסמת, לא רק שאינם מתים, הם אף מצליחים לחולל קסמים ולהפיח חיים בזרם הגווע של גיבורי המחזה. אל הגיבורים הראשיים – זוג ללא ילדים, מצטרף שותף נוסף ויוצר עמם משולש של יחסים ילדותיים, תלותיים, ואגוצנטריים. שלוש הדמויות הראשיות במחזה כמו באגדה, חיות בדלות ומחסור, אלא שכאן מדובר בעוני רגשי. הן מסרבות

מתוך קדימון להצגה “קוראים לו מלך” מאת סביון ליברכט – תיאטרון בית ליסין בין שדה התירס לשדה החיטה, אחרי השקיעה בשדה… בין שבילי המשק, לבין הרפת בין אסיפת החברים, לבין חג המשק בין השלווה הפסטורלית לבין ענני הסערה המתקרבים– הולכת ונרקמת טרגדיה נוראה. העושק שמופיע במערכה הראשונה, הופך כבסוף הידוע מראש לטרגדיה במערכה האחרונה. רוע שהולך ומתגבר, יוצא מכלל שליטה, עד איבוד הבלמים הן של הטרקטור והן אלו המוסריים. בין השבילים המוריקים, והפרות שופעות החלב,

מתוך תכניית ההצגה “האורחת” מאת סביון ליברכט, תאטרון בית ליסין.  ומותר ומותר לאהוב?… הדי מלחמת המפרץ הנשמעים ברקע, אריזות הקרטון בהן מסיכות הגז הנישאות לכל מקום, מעוררים באופן המוחשי והחד ביותר פחדים קיומיים ראשונייםא אישיים ולאומיים. גיבורי המחזה מטלטלים בקונפליקט שמצידו האחד ניתוק רגשי וקיפאון, ובעברו האחר, הצורך להשתחרר מלפיתת העבר המחניקה, לגדול, להתפתח, לחיות. איום הטילים הלא קונבנציונלים מציף טראומות, אשר בדומה לאיזורי אסון רדיואקטיביים נזקיהן המפושטים, נמשכים לאורך שנים וחוצים דורות. אימי השואה,

“גיליתי שבעלי בוגד בי – אני מרגישה שהאדמה נשמטה מתחת לרגלי, השמיים נפלו עלי, ואני מוצפת בכאב, בלבול, וזעם כלפיו” “מצאתי תכתובות של אשתי עם חבר לעבודה, אלו לא השאירו מקום לדימיון, היה ברור שיש ביניהם קשר רומנטי שהוסתר ממני – היא מצטערת ומבקשת שאסלח, אבל זה נראה לי בלתי אפשרי. לכל החלטה שאקבל יהיו מחירים כבדים ביותר – מצד אחד לחיות עם מי שפגעה בי, ומנגד להתגרש משמע שאאלץ לוותר על המשפחה שבנינו, ועדין

מדוע יחסים בין בני זוג, שהחלו באהבה גדולה, ובהבטחה הדדית משותפת לדאוג, להיטיב, ולהיות משענת וחוף מבטחים זה עבור זה– עלולים להפוך  לאחר פרק זמן מסוים, ליחסים טעונים, פוגעים, ואפילו משפילים. “אני מרגיש שכבר לא איכפת לה ממני – היא מדברת אלי בזלזול ולעיתים פשוט מתעלמת ממני, כאילו איני קיים שם… היא מרוחקת, קרה, ועל אינטימיות מינית כבר מזמן אין על מה לדבר….” “הוא מתייחס אלי באדישות, מקבל החלטות בלי לשתף אותי, לועג לי גם

שאלה מתוך פורום ייעוץ זוגי: אנו נשואים קרוב ל 40 שנה. לאחרונה אני חשה מעין שחיקה בזוגיות,  נדמה לי שנמאס לבעלי לפגוש את אותו הפרצוף (אותי), ותבינו נכון, לא רק שאני לא מכוערת, אלא מאד יפה נראית צעירה לגילי ומקבלת לא מעט מחמאות מהסובבים אותי. אלא שכנראה השיגרה מחסלת אותנו…, הוא לאחרונה הפך למובטל, מרגיש משועמם לא מוצא עיסוק ועניין בחייו. אתמול בערב, נכנסתי למחשב ו”זכיתי” לראות את ההסטוריה של הגלישה. גיליתי לתדהמתי הרבה והכואבת,

האם ייעוץ זוגי יכול להסתכם בפגישות בודדות? מה פרק הזמן שבו ניתן להתחיל ולחוש בשינוי? האם אפשר לקצר את התהליך בפגישות מרוכזות (מרתונים)? מי מאיתנו לא חולם כי בעת מריבה בעקבות מחלוקת  בזוגיות, יופיע אדם שלישי, וישמש כעין שופט, או טוב מכך, הורה בוגר שעושה צדק, מסביר לצד האחר את מקור הטעות שלו, אם צריך נוזף בו וקורא אותו לסדר. וכך, בן הזוג הסורר מבין את אחריותו לעימות, ומשנה דרכיו… באופן לא מפתיע, פעמים רבות,

אנו יודעים ולמדים מתוך מחקרים, כמו גם ממפגשים בקליניקה עם זוגות ויחידים, כי אדם המסוגל לבקש סליחה ולמחול על עוול שנגרם לו, לרוב ישכיל לפתח ולשמור על קשרים זוגיים, משפחתיים וחברתיים –  איתנים ומספקים – לאורך זמן. קשר בין בני זוג שבו קיים ביטוי להתנצלות אך גם למחילה ולחמלה, נמצא כחסין יותר לאורך שנים. זוגות אלו מדווחים על זוגיות קרובה מוצלחת יותר, שמיטיבה להתמודד עם משברים. כך גם בקשר בין  ילדים צעירים ובוגרים לבין הוריהם,

מה קורה כאשר בטיפול הזוגי והמשפחתי אנו נתקלים בהפרעת אישיות קשה של אחד או שני בני הזוג, איך נכון להתייחס להפרעה בתוך מערכת היחסים, אל הזוגיות וההורות. האם להתמקד בטיפול בהפרעה, האם לראות בהפרעה כחלק מהמבנה המשפחתי. מה קורה לנו כמטפלים במפגש עם הדפוסים המורכבים הללו? כמטפלת, המפגש עם המופרע והמפריע בקשר הזוגי והמשפחתי, מעורר אצלי רגשות מורכבים. ההתבוננות בקשרים שבהם קיימות עוצמות מטלטלות, תהומות רגשיים עמוקים, מצוקה, וכאב, מגייסים כמעט באופן מיידי חמלה, רצון