האם טיפול פסיכולוגי אישי, יכול להפוך לטיפול זוגי? האם טיפול זוגי יכול להמשך כטיפול אישי? שאלה: אני נמצאת מזה תקופה של כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי אישי. מכיוון שחלק מהבעיות שעלו בטיפול קשורות לזוגיות שלנו, חשבתי שיהיה נכון לצרף את בן הזוג שלי, ולטפל בבעיות ביחד. אני מאד מרוצה מהטיפול האישי שנתן לי כלים ותובנות לחיי, ומאד התחברתי לפסיכולוג שמגלה רגישות רבה, קשוב, ואמפתי כלפי. בן הזוג שלי מתנגד לטיפול הזוגי, הוא חושב שאפשר לפתור את

מה עלול להפוך את יחסי חמות כלה, למורכבים, רווי רגשות ומאבקי כח אינסופיים? באילו מקרים היחסים הללו הופכים לנפיצים, ואף הרסניים עבור בבני הזוג והמשפחה המורחבת? מה תרומתם של חברי המשפחה ליכולת להתמודד עם הקונפליקטים או להחריפם? מה עשויים ללמד קונפליקטים עם החמות על בני הזוג עצמם? ליחסי חמות כלה נקשרו אינספור בדיחות, סיפורים, ובשנים האחרונות אף נערכו מספר מחקרים שבחנו את מורכבות היחסים.  הפורומים שעוסקים ביחסים אלו תוססים ופעילים, כאשר עיקר הפונים אליהם באופן טבעי הן הכלות שנמצאות במצוקה, אך גם בחמוית שמרגישות לא פעם חסרות אונים לנוכח

 זוגיות במשבר בפרק ב’ זוגיות בפרק ב’ לרוב מורכבת וחשופה יותר לפגיעות, בהשוואה לזוגיות בפרק א’. בעוד בפרק א’ הזוגיות  נבנית בצערים מדודים, והזוג יהפוך למשפחה רק לאחר שהכירו זה את זה, יתקרבו, ויהיו מרוכזים בקשר ובביסוסו,  הרי שבפרק ב’ עד מהרה, בני הזוגי יידרשו להתמודד גם עם גורמי לחץ נוספים: ילדים “מן המוכן”, היסטוריה משפחתית וקשר עם האקס/ית שנמשך כחלק מההורות המשותפת, לעיתים קרובות יתלוו גם בעיות כלכליות, פערים בין הציפיות, הנורמות, החוקים ועוד.

אפשר לזהות בקלות יחסית, את אלו המתפקדים בקשר הזוגי כ”מקצבי נדבות”. ניזונים משאריות, ומלקטים בשקדנות ובמסירות כל מטבע שמושלך לכוס הפלסטיק אותה הם אוחזים בידם, כאותם קבצנים בצומת. הם מקישים על חלונותיו הסגורים של הרכב, ומתבוננים במבט מעורר חמלה, אולי היושב במיזוג הנעים, יסכים לחלוק עמם מעט מהמעות שנותרו לו בארנק. כל מטבע מתקבל באסירות תודה, אך גם בציפייה דרוכה למטבע הבא, שאולי ינתן. או שלא. הקמצן : בן הזוג שאינו מבטא רגשות אלו אנשים שבוחרים להשאר בקשר שבו

פנייה לרב ופנייה לייעוץ זוגי דתי מקצועי בפני בני זוג דתיים (בכל המגזרים – דתיים לאומים – כיפות סרוגות, חרדים, חרד”לים,  שומרי מסורת וכד’) הנתקלים בקשיים בחיי הנישואין או בחיי אישות, פתוחה  האפשרות לפנות לרב או לרבנית ולקבל ייעוץ והדרכה תורנית בכל תחומי חייהם. פעמים רבות, ייעוץ מעין זה בהחלט יכול להספיק ולסייע. כאשר הרב רגיש דיו, אמפתי וקשוב, הרי עצם השיתוף בבעיות, וקבלת משוב ושיקוף מתאים, בהחלט יכול לאפשר לבני הזוג ליישב מחלוקות, למתן עמדות,

“עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה” נכתב בשיר השירים (ח, 6-7). ואכן רגשות האהבה והקנאה עשויות להוביל לחוויה עוצמתית מוקצנת במיוחד ואף מסוכנת. מידה מסויימת של קנאה, כמוה כתבלין מרענן, בן/ת הזוג מבטא כלפי האחר את הצורך שלו בקרבה, באקסקלוסיביות, במסירות, ומקנה לאחר תחושה של ייחודיות, של מי שנבחר כ”אחד והיחיד”, וכמי שנתפס כנחשק ואטרקטיבי  גם על ידי האחרים. בהחלט מסר מעצים, ומחזק. אלא שכאשר הקנאה אינה יודעת גבול, הרי אט אט יחוש בן הזוג, מושא הקנאה, בתחושת חנק, חוסר

השאלות הקשות שעולות כתוצאה מהתחקיר והממצאים הקשים לכאורה, שהעלה ידיעות אחרונות על הטיפול התרופתי שניתן למשתתפי האח הגדול, מציף הרבה מאד שאלות אתיות, באשר לקשר שבין טיפול רגשי נפשי (טיפול אישי- פסיכותרפיה או טיפול זוגי), לבין חשיפה תקשורתית.   לפני שנים, הוצע לי להשתתף באת מהתכנית של דודו טופז ז”ל, ולשמש מטפלת זוגית, עבור זוג שהפקת התכנית איתרה, וביקש לקבל עזרה זוגית וחומרית. לאחר התלבטות, הסכמתי להשתתף, בתנאי שימולאו מספר כללים. בין היתר הוסכם כי

  אולי בכלל כדאי לוותר מראש… אלו מקצת השאלות המופנות אלינו על ידי זוגות הפונים לקבלת עזרה, טרם הנישואין. באופן אירוני, אנו משיבים, כי אילו זוגות היו מטפלים בבעיות בשלבים המוקדמים שלהם, טרם צברו משקעים, הודחקו, טואטאו אל מתחת לשטיח, הרי שהמטפלים הזוגיים היו נותרים חסרי תעסוקה… פניה אל טיפול זוגי טרם הנישואין, מאפשרת לבני הזוג להתמקד בקשיים שעולים באופן טבעי ומובן בקרב זוגות בתחילת הדרך. הטיפול בשלב זה ממוקד בבעיות הבינאישיות, ב”כאן ובעכשיו”, טיפול “נטו”  בין בני

טיפול זוגי בזוגות חד מיניים, אינו שונה באופן מהותי מטיפול בזוגות הטרוסקסואליים, הגישות, התיאוריות, הכלים – מתאימים לזוגות באשר הם, ללא קשר להעדפות המיניות שלהם. בעיות סביב אמון ונאמנות, קונפליקטים חוזרים, מאבקי כח, תקשורת לקויה וחסומה, ועוד, משותפים לזוגות כולם. הטיפול בזוגות חד מיניים עשוי לעסוק במרכיבים הקשורים לתפיסות האישיות והחברתיות כלפי הבחירה או העדפה המינית, הן של בני הזוג עצמו והן של המטפל. הטיפול עשוי  להציף שאלות הקשורות לזהות המינית, להתפתחותה, להתמודדות עם השונות, לפחדים והומופוביות מודעות ופחות מודעות. לתהליך גיבוש הזהות המינית,

בסקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות בארה”ב התברר כי כמחצית מהילדים חיים במשפחה בה אחד מהמבוגרים אינו ההורה הביולוגי לפחות של אחד מהילדים. משפחה זו הופכת ל”משפחה מורכבת”, משפחה השונה מההרכב אליו נולדו אחד או יותר מהילדים. ילדים בתהליך הגירושין חווים מעברים ושינויים לא פשוטים שנכפים עליהם. בשונה מהוריהם שיזמו את הגירושין, ולעיתים לאחריהם מרגישים הקלה, שחרור, הזדמנות לשיפור איכות החיים, הרי הילדים יחוו את הגירושין כאבדן, כפגיעה, ולאורך שנים ישארו עם הפנטזיה להחזרת התא המשפחתי